מעתה ואילך, סעיף בחוזה אחיד בנוסח "אני מאשר כי קראתי את החוזה ומסכים לתנאיו" סעיף כזה מופיע בד"כ בחוזים שבין לקוחות, לבנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות סלולר, חברות ביטוח וחברות נוספות רבות המעניקות שירותים או מוצרים לזמן מתמשך. יעביר את נטל ההוכחה לספק שיידרש לנמק מדוע הסעיף אינו מקפח.
כיום, רוב הספקים והחברות נותני שירותים שחותמים על חוזה בינם לבין הלקוחות, מקפידים להוסיף להסכם סעיף כדוגמת הנוסח, "אני מאשר כי קראתי את החוזה ואני מסכים לתנאיו". ארגוני הצרכנים טוענים כבר זמן רב, כי חלק מהחברות ניצלו את הסעיף כדי להסתיר מהלקוחות מידע רלוונטי או תנאים מהותיים, בטענה כי הלקוח הצהיר שהוא קרא את החוזה.
וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת עשתה היום סוף לסעיף המקפח. הוועדה אישרה אמש לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק החוזים האחידים. עפ"י הצעת החוק, חברות שיכתבו בחוזה אחיד (חוזה זהה בין כלל הלקוחות, לחברה) סעיף המאשר כי הלקוח מצהיר שהוא קרא את החוזה וכי הוא מסכים לתנאיו, יועבר נטל ההוכחה לספק, שיידרש לנמק מדוע הסעיף אינו מקפח. אם החברה לא תוכיח שהסעיף אינו מקפח, בית הדין עשוי לקבוע כי הסעיף בטל מעיקרו. והחברות לא יוכלו לטעון כי הלקוח הסכים לתנאים שאינם מופיעים במפורש בחוזה השירות-העיסקה.
הצעת החוק קובעת גם כי חתימת צרכן על חוזה ובו סעיף המקנה לספק פיצויים מוסכמים בלתי סבירים או תרופה בלתי סבירה או תרופה שאינה מוקנית לחברה על פי דין, גם סעיף זה יהיה בחזקת סעיף מקפח.
עוד נקבע בהצעת החוק, כי מעתה ואילך, בית הדין המיוחד לחוזים אחידים, לא ידון בבקשת ספקים למתן "תעודות הכשר" לחוזים אחידים. עד היום, החוק איפשר לספק שביקש להגן על עצמו מפני טענה של סעיף מקפח בחוזים אחידים, לבקש מבית הדין המיוחד, אישור חוקי לסעיפי החוזה. בפועל, רוב החברות במשק לא פנו לבית הדין ולא ביקשו את ההכשר לחוזים שהם חותמים עם הלקוחות.
נציגי איגוד הבנקים ואיגוד חברות הביטוח, התנגדו להצעת החוק בטענה כי השינוי יטיל עליהם הוצאות רבות של שינוי כל החוזים.
נציגת משרד המשפטים עו"ד רוני נויבואר אמרה, כי בפועל, הספקים שביקשו את האישור, היו חברות הימורים או חברות שביקשו להשתמש באישור כאמצעי שיווק השירות שהם מעניקים לציבור. הכוונה מקורית של החוק, הייתה לתמרץ את החברות ל'הכשיר' את החוזים על מנת שאלו לא ינצלו את כוחם ויקפחו את הלקוחות. בפרקטיקה זה לא עבד. נויבואר טענה כי הפעלת בית הדין כרוכה בזמן ובמשאבים מוגבלים וע"כ ראוי להותיר את דיוני בית הדין לפניות של ארגוני צרכנים מוכרים או לפניית היועץ המשפטי לממשלה, שיבקשו מבית הדין לפסול סעיפים מקפחים.
ח"כ אורי מקלב טען כי חברות סלולריות כתבו בחוזה שיחות ללא הגבלה, סעיף שמאפשר ללקוח לדבר בטלפון ללא הגבלה, אולם בשימוש סביר. אחת החברות שגבתה מהלקוחות כספים מעבר לדמי המנוי המוסכמים, טענה כי כוונת הסעיף 'שימוש סביר', הוא עד פי שלוש מממוצע משך הזמן של כלל לקוחות החברה. "מאיפה לקוח יודע מהו ממוצע השיחות של לקוחות החברה" שאל מקלב. חלק מהחברות מנצלות את כוחן ועושקות את הלקוחות אמר מקלב.
כאמור, הצעת החוק אושרה היום בוועדה להצבעה בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת.
