למה לא רואים את המוצרים בפיקוח?

מחלוקת משפטית מונעת הגשת תקנות שיסדירו חשיפה נאותה של מוצרי מזון בפיקוח ברשתות השיווק. כך התברר היום בדיון של ועדת המשנה למעקב אחר יישום חוק המזון • מנכ"ל המועצה לצרכנות: "התוצאה היא שמוצרים בפיקוח מוסתרים מהצרכנים" • ח"כ אשר דרש להגיש את התקנות לאישור ועדת הכלכלה בהקדם

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה למעקב אחר יישום החוק לקידום התחרות בענף המזון, בראשות ח"כ יעקב אשר, קיימה היום דיון שני למעקב אחר היערכות ליישומו. במהלך הדיון התברר כי תקנות שהיו אמורות להסדיר חשיפת מוצרי מזון בפיקוח מעוכבות בגלל "מחלוקת משפטית".

מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, ציין כי התקנות היו אמורות להיות מוגשות לאישור ועדת הכלכלה לפני כחצי שנה. הוא הוסיף כי לפי החוק התקנות נועדו לחייב הצגה נאותה של מוצרי המזון בפיקוח, אך טיוטת התקנות שהועברה למועצה לצרכנות לא מחייבת מכירה של מוצרים בפיקוח.

הוא הסביר כי לפי הטיוטה מי שמוכר חלב יכול למכור רק חלב מועשר שלא בפיקוח ואינו חייב למכור את החלב שמחירו מפוקח. לדבריו, בעל העסק יכול להחליט אם למכור חלב או לא, אבל אם הוא מוכר חלב עליו להציג גם את המוצר המפוקח. "התוצאה היא שהמוצרים בפיקוח מוסתרים", אמר.

קרא עוד:

[postim]

היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן, עו"ד טירי, הודתה כי יש מחלוקת משפטית לגבי שאלת הסבירות לחייב עוסק למכור מוצר בפיקוח. הממונה על הרשות, עו"ד תמר פינקוס, הוסיפה כי "הכל שאלה של מידתיות. יש הבדל בין לחייב עוסק לשים שלט לבין לחייב אותו למכור מוצר מסוים שלפי עמדתי זה גובל בבולשביזם". ח"כ אשר דרש שהתקנות יועברו לאישור הוועדה בהקדם ואמר כי יפעל על מנת שיתאפשר לדון בהן עוד בפגרת הבחירות.

בדיון עלו סוגיות נוספות באשר ליחסים בין הקמעונאים לרשתות השיווק, והממונה גילה התייחס לדברים ואמר כי הרשות נותנת מענה לכל פנייה. ח"כ אשר ציין כי בהחלט מורגשת התקדמות לקראת יישום החוק, ושיבח גם את פעילות העוסקים בענף, שלדבריו עושים מאמצים להבין את החוק ונרתמים לפעול ליישומו.

כמו כן, ועדת הכלכלה דנה היום, לבקשת ח"כ רוברט אילטוב, גם בהחלטת הממונה על הרשות להגבלים עסקיים באשר לשטחי המדף ברשתות השיווק, שעשויה לאפשר ליצרניות המזון הגדולות להמשיך לשלוח במדפים. ח"כ אילטוב אמר כי צריך לטפל במחירי המזון וכי לא יכול להיות שמוצרי המזון הישראליים זולים יותר בחו"ל. "זה לא תקין וזה מטריף את הציבור", אמר. הממונה גילה התייחס לסדרנות המוצרים ואמר כי היה ידוע שהאיסור הגורף ישית עלויות על הקמעונאים הקטנים והבינוניים, לכן הרשות חיפשה את הדרך גם לאפשר את הסדרנות וגם לעודד כניסת ספקים קטנים – וכך נקבע פטור לקמעונאי שמעל 50% מהמכירות שלו הם של ספקים קטנים ובינוניים.

היועצת המשפטית של מגה, עו"ד פיליפ, טענה כי נושא הסדרנות לא נובע רק מעלויות, אלא מעמדת הרשות שהסדרנות פוגעת באופן ממשי בתחרות. היא אף ביקשה לדעת האם הצו המוסכם בעניין יבוטל. היועץ המשפטי של שופרסל, עו"ד ערן מאירי, אמר כי גם המהלך שאסר על מגה ושופרסל לקבל שירותי סדרנות ולעבור לסדרנות עצמית עלה כסף. לדבריו, אחרי ששופרסל השקיעה במהלך הממונה נותן פטור סיטונאי ליתר הרשתות. יו"ר פורום מזון ומכולות, אלי שלום סתוי, אמר כי הרשתות הגדולות נהנו מהליקויים שחוק המזון בא לתקן, וכמי שגרמו לכשל אל להם להלין עכשיו על התיקונים. ליאור לוי שייצג את היצרנים הקטנים והבינוניים ביקש לדעת האם התמריץ להכניס ספקים קטנים הוא משמעותי אם שהגדלה קטנה בשיעור מכירות הספקים הקטנים תאפשר לרשתות השיווק לחצות את רץ 50 האחוזים ולזכות בפטור.

היועץ המשפטי של רשות ההגבלים, עו"ד אורי שוורץ, התייחס לדברים ואמר כי אכן יש כוונה לבטל את הצו המוסכם, שלדבריו התייתר לאחר חקיקת חוק המזון. באשר לחדירת הספקים הקטנים ציין עו"ד שוורץ כי יש קמעונאים שיצטרכו להגדיל את שיעור המכירות של ספקים קטנים ובינוניים ב-7-8 אחוז ויש שיצטרכו להגדיל בפחות. הממונה גילה הוסיף: "אתגרנו את הקמעונאים להגדיל את מכירות ספקים קטנים כי הרעיון היה למנוע דחיקתם מהמדף".

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו