תגלית מרעישה בעיר דוד: האם נמצאה 'אבן הטוען' ההיסטורית?

מבנה מדורג ייחודי בן כ-2,000 שנה, שנחשף ברחוב שעלה מברכת השילוח אל בית המקדש, מעורר שאלות מרתקות בקרב הארכיאולוגים וההיסטוריונים • האבנים מוקמו באזור מרכזי וסואן ושימשו ככל הנראה כמין במה ציבורית להכרזות פומביות

בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת בימים אלה רשות העתיקות בגן הלאומי סובב חומות ירושלים בעיר דוד, בשיתוף רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד, נחשף ממצא מסקרן: גרם מדרגות מרשים בעל צורת פירמידה, אשר נבנה מאבני גזית גדולות.

מבנה זה, ממוקם בצדו של רחוב מימי הבית השני, אשר שימש את עולי הרגל בדרכם מבריכת השילוח אל בית המקדש. הרחוב, אשר חלק ממנו נחשף בעבר, השתמר בצורה מרשימה ונבנה מלוחות אבן עצומים. הוא עובר, ככל הנראה, מעל תעלת הניקוז העתיקה, אשר ניקזה את מימי הגשמים לפני 2000 שנה ונחפרה במלואה לפני מספר שנים.

הרחוב נבנה בסוף ימי הבית השני והיה אחד ממפעלי הבנייה הגדולים שנבנו בירושלים בכל 420 השנים שבין עליית עזרא לחורבן הבית. למרגלות גרם המדרגות נמצאו עשרות כלי חרס שלמים, כלי אבן וכלי זכוכית.

קרא עוד:
[postim]

לדברי הארכיאולוגים נחשון זנטון וד"ר ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "המבנה המדורג שנחשף הינו ייחודי. טרם נמצא כדוגמתו בחפירות הרבות שהתקיימו עד כה בירושלים ולמיטב ידיעתנו אף מחוצה לה, ומסיבה זו קשה לקבוע בוודאות למה שימש. המבנה מוקם לאורך הרחוב, באזור הצופה והנצפה ממרחק על ידי העוברים והשבים, שבהמשך דרכם אף חלפו לצדו בדרכם למקדש.

zXaGZhkDwq_VilI7MGKv91DrCFpq2t6CKi5xjpmVg-omQIduhCyHaXj0GtkTurwSHGq_W1qNpARwu5th5z1C34מטבע מימי המרד הגדול ברומאים, שנמצא בשכבת החורבן שכיסתה
את הרחוב (צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)

"להערכתנו המבנה שימש כבמת כרוז מפוארת, שמשכה את תשומת לב הקהל שעבר ברחוב המרכזי של העיר", אומרים הארכיאולוגים. "מעניין מאוד לדעת מה נאמר במקום זה לפני 2,000 שנה. האם נמסרו כאן הודעות מטעם השלטון, אולי חדשות טריות, או לחלופין דרשות תוכחה ושיעורי תורה לרבים – לצערנו איננו יודעים. זוג הארכיאולוגים הבריטיים בליס ודיקי, שגילו חלק קטן ממבנה זה לפני כ-100 שנה, טעו לחשוב כי מדובר במדרגות כניסה לבית שחרב. הם ודאי היו נרגשים לשוב היום ולראותו שלם".

המומחים מזכירים כי ממקורות חז"ל אנו למדים על כך שבימי הבית השני התקיימו 'אבנים' ששימשו לצרכי הציבור. לדוגמה, מקור אחד מציין את 'אבן המקח' בזיקה לרחוב: "לא ימכרו ממכרת עבד- שלא ימכרם בסמטא ויעמידם על אבן המקח" (ספרא, בהר ו). במשנה ובגמרא מציינים את 'אבן הטוען' כמקום שהיה קיים בירושלים בימי הבית השני: "תנו רבנן, אבן טוען הייתה בירושלים כל מי שאבדה לו אבדה נפנה לשם וכל מי שמוצא אבדה נפנה לשם, זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה, וזו היא ששנינו צאו וראו אם נמחית אבן הטוען" (בבא מציעא כח: ב).

lfkoCCNeY46YQ6N0tQLx5v0q0-CWEoWTo8FnsMaWjl8הארכיאולוג ג'ו עוזיאל, מנהל שותף בחפירת רשות העתיקות, יושב על המבנה המדורג
(צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות)

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו