בשיחה נרגשת שנשא אמש כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א, לאחר הדלקת נרות החנוכה, התייחס באופן נרחב לסוגיות שעל סדר היום ובראשן חיזוק סמכות מנהיגי הדור.
הרבי אמר בדבריו כי עניין חנוכה הוא לקבל את דברי חכמים כפשוטם ולקיים את כל מה שחכמי התורה אומרים – וזהו קיום היהדות.
הוא ביאר את מעשהו של מתתיהו בנס פך השמן ואמר כי הכהן הגדול החליט בדעת תורתו הקדושה ובניגוד לדעת ה'פרומערס', לשפוך רק מעט שמן, כדי שיישאר לימים הבאים שמן טהור, למרות שעל פי ההלכה יכלו להדליק בשמן טמא.
"אנשים התחילו לטעון ולכעוס, מה זאת אומרת, תכניס את כל השמן להדליק את המנורה כראוי, הרי טומאה הותרה בציבור ועל פי הלכה מותר, תכניס לגמרי את השמן, ומחר ידליקו בשמן אחר בטומאה, זה מותר ללא פקפוק – אבל מתתיהו מטעמו שלו הבין שלמיגדר מילתא, צריך להכניע את הטומאה, צריכים להכניע בעת צרה כזו ליעקב, צריך ללחום עם הטומאה, ובשום אופן לא להיכנע", ביאר האדמו"ר בלהט.
המשא המלא של של כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א
יש להבין, ראשית, הסמיכות של אלו המאמרים של ר' תנחום (שבת כב). תורה אין לה שיעור. שנית, הגמרא אומרת מצווה להניחה למטה מעשרה, לכאורה למה להניח למטה מעשרה… פרסומי ניסא הוא דוקא למטה מעשרה? היה ראוי להניח כנגד העיניים, סתם אדם בינוני ארבע אמות, והעיניים בראש, אמנם יש אנשים שעינם מונחת למטה ברגלם ולא בראש, אבל אנשים רגילים עיניהם למעלה, והיה ראוי להניח מול העיניים, למה תיקנו להניח למטה מעשרה?
עוד יש להבין, יש מחלוקת בגמרא באיזה צד מניחם, ואנו פוסקים שמניחה בשמאל. לשון השאלתות, הלכתא מאי, ת"ש ושמרתם את משמרתי, עשו סייג לתורה, הלכתא בשמאל, נר חנוכה בשמאל ומזוזה בימין וטלית באמצע. ואין מובן הפשט בדבריו. וקושיית הב"י, למה היו צריכים לעשות ח' ימים לחנוכה, הרי הנס הי' רק שבעה ימים, שהיה מספיק ליום אחד.
רק יתכן כך: היוונים, "כשעמדה עליהם מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם על חוקי רצונך".
הכלל של קבלת התורה הוא, משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת הגדולה. אני לא מבין, הרי משה למד תורה עם כל היהודים, קודם לאהרן ואח"כ עם בניו אבל אח"כ למד עם כל ישראל, וכל היהודים למדו עם הבנים שלהם, זה הרי מצווה ולמדתם אותם את בניכם, אז מה זה מסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת הגדולה, משה למד עם כל ישראל ומזה המשיך הלאה, תורה צווה לנו משה מורשה קהלת יעקב, ירושה לכל ישראל, מה זה המסרה ליהושע וכו', מה הפשט בזה? שיגידו לי פשט.
איני יודע, אף פעם לא חשבתי על זה. הרי משה נתן את התורה לכל היהודים, וכל היהודים היה להם ילדים, דור המדבר למדו תורה, והם למדו עם הילדים שלהם, והם עם הילדים שלהם, וכך נשארה התורה.
אלא שזה מלמדינו דבר גדול. בני ישראל צריכים לדעת, קבלת התורה לא יכולה להיות כי אם כשיש עומד בראש, מנהיג, שהוא אומר איך צריכים לעשות. אסור לומר אני לבד למדן, אני יודע מאה אחוז, אני יודע, ביררתי, אני יודע, למדתי תורה וביררתי את ההלכה.
בוודאי שכל אחד יש לו חלק בתורה, אבל סוף כל סוף צריך לדעת, שיש דבר אחד לדור, יש מנהיגי ישראל, ואיך שהם פוסקים כיצד היא ההלכה, כך היא ההלכה הברורה. ואפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין.
הזקן ממרא שסבר, אני יודע יותר טוב. הוא החמיר!!! הוא טען הם טועים, אני יודע בטוח, מאה אחוז! הם אומרים לא טוב. רח"ל הוא זקן ממרא, שחייב מיתה. כי חלק מקבלת התורה הוא אמונת חכמים. להיות נכנע לדבר חכמים. מה שהם אומרים, צריך לדעת, כך צריך לקיים. לא רק כשהם אומרים להחמיר, כשהם אומרים להקל גם צריך כך לעשות…
היונים, איך זה התחיל? איך היונים התחילו להחריב אידישקייט ולקחת יהודים מהתורה? קודם הם התחילו לערער על גדולי ישראל. יכול להיות שגם אז יצאו כאלו שטענו שהם 'פרימער', הם יודעים יותר טוב; "איי, הללו מקילים, הם לא יודעים, מפתים (מרמים) אותם"..
בכל דור ודור היו כאלה. קרח גם אמר ככה, כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם השם, הוא היה 'פרימער', הוא היה יותר 'ערלאך', הוא יודע יותר טוב. וזו ההתחלה. ברגע שהוא מערער על דבריהם של גדולי ישראל, יורדים רח"ל מטה מטה בפריקת עול, נהיים אפילו פורקי עול תורה לגמרי. או הם בעצמם או הילדים או אח"כ, אבל זו המציאות.
כל המקומות שהתחילה ההשכלה, התחילה עם זה. נהיו רח"ל פורקי עול, כי ערערו תחת הסמכות של גדולי התורה. רבי יהושע הגיע לר"ג ביום כיפור שחל לפי חשבונו במקלו ותרמילו. הרי אני אוחז אחרת, הוא בירר אחרת, על מי מדברים כאן? – על ה'הייליגן רבי יהושע'. אבל רבן גמליאל הוא נשיא, וכשהוא אמר ככה אני צריך לקבל. אינני יכול להיות 'חכם'.
וזהו עיקר חנוכה. החנוכה שמלווה אותנו, כמו שכתוב בספרים הקדושים, שכל החנוכה מבטא את הענין של קבלת תורה שבעל פה. לדעת ולקבל, שכאשר יסבלו בגלות שידעו זאת, אם יקבלו את דברי חכמים כפשוטם, ויקיימו את כל מה שחכמי התורה אומרים, אזי היהדות תתקיים, ויהיה אפשר לעבור את כל הגלות, ואם לא אזי רח"ל לגמרי יתבוללו. כל התבוללות נהייתה מכל המשכילים.
ראיתי פעם בספר אחד שמביא מאיזה קדמון, ארמי אובד אבי וירד מצרימה, לבן הארמי הוא אובד אבי, מה פירוש 'אובד אבי' – 'וירד מצרימה'? כי יעקב הלך ואמר ללבן תנאי שהוא רוצה לקחת את רחל, קודם לכל. ולבן יוצא ומחליף לו. ומתחיל לצעוק ליעקב, אתה עושה ככה ?! לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה. יעקב, אתה הרי 'פרומער', אתה 'ערלאכער'. לבן הגיע עם 'ערלאכקייט', לבן הגיע עם 'פרומקייט', היא הרי גדולה יותר, אסור לעשות כך, זה לא 'אויס גיהאלטן'…
הרי יעקב למד יותר ממך, הוא ת"ח יותר מכובד ממך, הוא כן יודע מה מותר ומה אסור. אם רק היה צד … הצאנזער רב פעם אמר, לא מחויבים לקיים את ה'צוואה' של לבן … כששאלו אותו אם מותר לחתן קודם, ענה, וכי מחויבים לקיים את הצוואה של לבן?… יעקב הרי למד תורה יום ולילה, וקיבל תורה משם ועבר ויצחק ואברהם, ולמד תורה, הוא לא יודע מה עושים ?!… אבל לא, הוא 'פרומער'. לבן הגיע כ'פרומער'.
אם לבן לא היה משיג את מה שהוא רצה, היה יעקב לוקח את רחל. וכפי שכתוב בזוה"ק היתה רחל מקימה את י"ב השבטים. אפילו אם יעקב היה לוקח אח"כ את לאה כפי שיש אומרים, אבל יוסף היה אז הבכור. ואם יוסף היה הבכור לא הייתה ירידה למצרים, והיה אפשר לצאת ידי חובת הגלות בארץ ישראל עצמה. ואם לא היו יורדים למצרים לא היה ערב רב, ואם לא היה ערב רב הרי כבר היה 'אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם', במתן תורה היה נהיה עולם התיקון. תארו לעצמכם מה היה יכול להיות…
כל החורבן, שהיהודים סובלים עד היום הזה, זה ה'פרומקייט' !!! לבן הוא 'פרומער', הלבן הארמי … ה'עם-הארץ' עושה את עצמו 'פרום'. הוא 'ערלאך', רוצה להיות 'פרום', ומזה הוא גרם את כל מה שהיהודים סובלים עד היום.
אומרים בשם אחד מהצדיקים, זלעפה אחזתני מרשעים עוזבי תורתך, עוזבי מלשון לעזור, כשהרשעים רוצים לעזור לתורה, הם ה'קנאים', בכל דור יש להם את ה'נערוון' שלהם, כשהם 'פרום' אזי רח"ל זלעפה אחזתני. יהודים צריכים לדעת, יש לציית לחכמי התורה לטוב ולמוטב, בין אם אני מבין ובין אם לא, על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין. זה הכלל הראשון בקבלת התורה.
נס חנוכה – המשמעת לזקני הדור
כשמתתיהו הלך וניצח את היוונים, נהיה שמחה בכל ירושלים, כתוב במגילת אנטיוכוס וכתוב ביוסיפון, שהדליקו נרות בכל ירושלים… חוזרים לבית המקדש והולכים לחזור ולהדליק את המנורה, ובא מתתיהו ומוצא פך אחד, ולוקח מעט שמן ומכניס, אנשים התחילו לטעון ולכעוס, מה זאת אומרת, תכניס את כל השמן להדליק את המנורה כראוי, הרי טומאה הותרה בציבור ועל פי הלכה מותר, תכניס לגמרי את השמן, ומחר ידליקו בשמן אחר בטומאה, זה מותר ללא פקפוק.
אבל מתתיהו מטעמו שלו הבין שלמיגדר מילתא, צריך להכניע את הטומאה, צריכים להכניע בעת צרה כזו ליעקב, צריך ללחום עם הטומאה, ובשום אופן לא להכנע, אקח רק מעט שמן בדיעבד, ולא אקיים את הדין תן לה כמדתה, כמו שאומרים הראב"ד ורבי אליהו המזרחי שזה אינו מעכב, ולא אקיים בטומאה, ואכניס רק את המעט.
ה'פרומע' היו יוצאים בהפגנות נגדו … אם הוא היה היום, איני רוצה לומר מה היה קורה, היו עושים 'געוואלד', היו עושים קולות וברקים, איזה מין דבר הוא זה, הוא רח"ל נעשה מין וצדוקי, הוא לגמרי סטה מהדרך המתתיהו הזקן הזה, כך היו צועקים. אילו כך היה לא היה חנוכה. הם ידעו שאם מתתיהו אומר לא להכניס, יכניסו רק את המעט שמן, אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, ובאופן זה נעשה הנס, וכך נעשה כל החנוכה.
וזה מלמד אותנו החנוכה עד היום הזה. לוקחים את המנורה, שמים למטה, למה? הרי זה בזיון מצווה, היה ראוי להניחה גבוה על שולחן נאה ובהידור, ואיך זה מניחים אותה על שולחן קטן ונמוך באיזה פינה מנורה קטנה, למה שמים כל כך נמוך? אלא זה בא להראות נקודה זו שתדע אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, זהו גם…
כל המנורה באה להראות דבר זה. ולכן מתחילים להדליק מהצד השמאלי בנר השמאלי, יש בזה מחלוקת, אבל מנהגנו שמתחילים בצד שמאל. אמת הוא שאם המנהג שאין מחליפים את הפתילות, מובן שראוי להדליק בפתילה החדשה, אבל למנהגנו שמחליפים הפתילות, וכולם חדשים, למה מתחילים בנר השמאלי? אלא שכל החנוכה באה ללמד זה שעל שמאל שהוא ימין.
ולכן סובר אותו מאן דאמר, שנר חנוכה משמאל ומזוזה מימין, שתדע לך שאמת הוא שהתורה (המזוזה) אומרת ימין, אבל חכמים יכולים לומר לך על שמאל שהוא ימין, תדליק המנורה על צד שמאל. ורק באופן זה אפשר לשמור ולהיזהר על דברי התורה כראוי. וזהו שמסיים השאלתות, הלכתא מאי ת"ש ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי, באו חכמים ועשו סייג לתורה, חכמים יכולים לעקור דברי תורה, ולמיגדר מילתא יכולים אף בקום ועשה גם כן, ואיך שחכמים מורים כך צריך לפסוק.
אם כן יכולים אנו להבין כבר את הסמיכות של מימרות רבי תנחום, אמר רבי תנחום נר חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה, הוא חושב שהוא פרומער יותר, הוא חושב שהוא מרחף בשמים, הוא אינו רוצה לשמוע בקול חכמים, הוא אינו רוצה לשמוע למה שכתוב, הוא אינו רוצה לנהוג כפי שנהגו עם המסורת, אלא רוצה לטפס לשמים לעצמו, ומי שבדרך זו שהוא פרומער לעצמו – זהו 'פסולה'.
ומה היה עם יוסף הצדיק? ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם, הם דנו את אחיהם הם ישבו בסנהדרין וישבו בדין ודנו, ובא ראובן ואמר, גם לי יש קושיות על יוסף, אבל אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, דבר אחד אני יודע, יוסף הוא הגדול בתורה, יוסף הוא ה'בר חכים', הוא למד אצל אביו, הוא קיבל את הקבלה אצל אביו, ואביו אוחז ממנו עולם ומלואו, אפילו אם איני מבין, זהו גם על שמאל שהוא ימין, ולכן איני דן אותו, וישמע ראובן ויצילהו מידם, כי אפילו על שמאל שהוא ימין איני דן.
זוהי הסמיכות. נר חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה, כי אתה אינך מסכים למה שחכמים אומרים, וכשחכמים אומרים למטה אזי למטה, וכשחכמים אומרים למעלה אזי למעלה, וכשחכמים אומרים בחוץ אזי בחוץ, מה שאומרים חכמים. וכל החנוכה בא ללמדנו כח חכמי הדורות, כח המנהיגים, כח הצדיקים שיודעים איך לפסוק. ולכן וישמע ראובן ויצלהו מידם, הוא ידע שאפילו בבור נחשים ועקרבים לא יארע מאומה, ולכן הצילו.
וזה מלמד אותנו החנוכה, וצריך תמיד להתחזק בזה מחדש, שלא נבוש ולא נכלם, שלא נהיה טועים, אדם טועה בעבירות וטועה על דברים רעים, אדם אפילו אם הוא טועה פעם שהיצר הרע הכשילו והטעו, הוא מיד עושה תשובה, מיד מתבונן, הוא לא עמד בפיתויי היצר הרע, הייצר הרע הטעו ובלבל אותו אבל יהודי עושה תשובה ויש לו חרטה. על פרומקייט אין תשובה!! הוא הרי פרומער, הוא הרי ערליך, הוא הרי צודק, הוא הרי לשם שמים, הוא הרי בלתי לה' לבדו. ההוא רח"ל טועה לגמרי.
הקב"ה יעזור, בני ישראל רוצים ללכת בדרך התורה, גלוי וידוע לפני הבורא כל עולמים, שרק אריכות הגלות מטעה ומבלבל את הראש, מבלבל את השכל, נוטל את הדעת, אבל בני ישראל רוצים באמת ללכת בדרכי אבות, והקב"ה כבר ירים את בני ישראל, וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו, כשהקב"ה ירים קרן לעמו, כבר ממילא ידעו כמה גדול תהלה לכל חסידיו.
יה"ר שנרות חנוכה יאירו לנו אור תורה ואור דעת תורה ויראת שמים, שנוכל לקבל עול מלכות שמים שלמה, ונזכה לאור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו בגאולה השלמה בב"א.
לאחר מכן הוסיף עוד:
בשיחה זו מובן המנהג שמסובבים הסביבון, פשט פשוט, יודעים אתם מה כל הנס היה? – 'גדול' היה שם… ידעו שיש את מתתיהו הגדול וסומכים עליו. מה שהוא אומר, ולא עסק שלנו כלום.
לא עשו שום הפגנות נגדו, לא אמרו הוא הולך לצבא, הוא הולך כך… הוא יוצא למלחמה, מה קרה למתתיהו הזקן? הוא ממש רח"ל פרק עול, אם היו אומרים כך ח"ו לא היה כלום, 'גדול היה שם' זה היה הנס. איני מתכוון ח"ו לאף אחד, מדברים רק כך, אליבא דאמת. שוין…
(צילומים: משה גולדשטיין)
תמיהני איך מפרסמים דברים של התערבות במלחמת ההרים הגבוהים, בין גדולי ישראל???