שלוש כתובות קבורה בנות כ-1,700 שנה, שנכתבו בארמית וביוונית, נחשפו לאחרונה במושב ציפורי שבצפון על ידי רשות העתיקות. בשתי כתובות הקבורה בארמית נזכרים שמותיהם של מי שמכונים על ידי הכותב "רבנים", אשר נקברו בבית הקברות המערבי של ציפורי, אך שמותיהם טרם פוענחו.
לדברי ד"ר מוטי אביעם ממכון כינרת לארכיאולוגיה גלילית, "חשיבות כתובות הקבורה היא בכך שהן משקפות את חיי היום יום של יהודי ציפורי, ואת עולמם התרבותי לפני 1,700 שנה. במחקר מתלבטים באשר למשמעותו של המונח 'רבי' בתקופה בה שהה רבי יהודה הנשיא בציפורי יחד עם חבריו התנאים ותלמידיו האמוראים".
אחת ההפתעות בכתובות החדשות שנתגלו, היא שאחד הנקברים מכונה "הטברייני". זהו כבר המקרה השני של נקבר מטבריה, בבית הקברות של ציפורי. לא מן הנמנע שיהודים מחלקים שונים בגליל, הגיעו להיקבר בציפורי בעקבות פעילותו החשובה של רבי יהודה הנשיא במקום, שהפכה את העיר למרכז התורה בגליל. אפשרות נוספת היא, שהאיש עבר להתגורר בציפורי ושם נפטר, אך הוא ביקש להיזכר כאיש טבריה.
קרא עוד:
[postim]
בכתובת השנייה, מופיע – לראשונה במחקר כתובות ציפורי – המונח "לעולם", שמוכר מכתובות קבורה בבית שערים ובמקומות אחרים, והכוונה היא שמקום קבורתו יישאר שלו לעד, מבלי שמישהו יגזול את מקומו. שתי הכתובות מסתיימות בברכה העברית "שלום".
בכתובת היוונית נזכר השם יוסיי, שהיה מאד מקובל בקרב יהודים בארץ ובתפוצות.
עד כה, תועדו במחקר על ציפורי 17 כתובות קבורה, רובן בארמית – שהייתה שפת היום-יום של יהודי ארץ ישראל בתקופה זו. לעומת זאת, כתובות הקבורה שנמצאו בטבריה – הבירה השנייה של הגליל, נכתבו ברובן ביוונית. בכתובות אלו נזכרים כמה מאנשי ציפורי הקדומים, ביניהם שמות של רבנים, ולעיתים שמות של מקצועות שבהם עסקו. הארמית אמנם הייתה שפת היום-יום של יהודי תקופת המשנה והתלמוד, אך חלקם גם דברו וכתבו יוונית, ועל כן קיימות כתובות קבורה בשפה זו.
ציפורי הייתה הבירה הגלילית הראשונה בימי מלכות בית חשמונאי, והיא שימשה כזו עד לייסודה של העיר טבריה, בסוף ימי בית שני. העיר שימשה מרכז חשוב גם בהמשך, כאשר חי בה רבי יהודה הנשיא, עורך וחותם המשנה. בעיר התנהלו חיים יהודיים עשירים ומגוונים, כפי שעולה משפע המקוואות שהתגלו בחפירה. בתוך כך, חדרה לציפורי גם התרבות הרומית, כפי שעולה מעיצובה העירוני – רחובות מרוצפים, עמודים לארוך הרחוב הראשי, מבנה תיאטרון ובתי מרחץ. עושר הכתובות שנחשף מבתי הקברות של העיר מעיד על העוצמה היהודית ועל האליטה החברתית של העיר בשלהי התקופה הרומית.
(צילומים: רשות העתיקות)
