שכירה חרדית עובדת כ-29 שעות בממוצע בשבוע לעומת 38 שעות בממוצע בקרב נשים יהודיות לא חרדיות, כך עולה מהסקירה של הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה.
בכלכליסט דווח כי על פי הסקר החברתי של הלמ"ס, הסיבה העיקרית לכך היא הצורך לטפל בילדים, אך במקביל ישנן נשים חרדיות רבות שמצהירות כי היו מעוניינות לעבוד בהיקף משרה גדול יותר אילו היו מוצאות משרה מתאימה. הפער הוא ההסבר המרכזי לכך שההכנסה הממוצעת של נשים חרדיות מרוויחות בממוצע 30% פחות מנשים יהודיות שאינן חרדיות.
לפי סקירת הכלכלן הראשי, הפער בשכר השעתי עומד על כ-7% בלבד, כאשר בענפים המאפיינים את הסקטור הפרטי הפער גדול יותר ועומד על כ-23%. באוצר מעריכים כי פערים אלו משקפים הבדלים בסוג ההשכלה, תמהיל ענפי התעסוקה וסוגי העבודה, וגם הטיה הנובעת מהעובדה שהאוכלוסייה החרדית צעירה יותר בממוצע מהאוכלוסייה הכללית.
עוד מציג הכלכלן כי שיעור תעסוקת הנשים החרדיות צמח בשנים האחרונות בצורה משמעותית מ-45% ב-2001 ל-73% ב-2015, שיעור הגבוה באופן משמעותי מהיעד הממשלתי לשנת 2020 העומד על 63%, ומעט נמוך מזה של נשים יהודיות שאינן חרדיות שעמד על כ-80%.
בחינת תחומי התעסוקה מעלה כי בעוד שבאוכלוסיית הנשים היהודיות שאינן חרדיות רק כ-18% עוסקות בחינוך, הרי שבקרב הנשים החרדיות השיעור מגיע לכ-51%. באוצר משערים כי שיעור זה נובע במידה רבה משיעור הילודה הגבוה בקרב האוכלוסייה החרדית.
חסרה כאן הסיבה האמיתית. האשה החרדית שעובדת מספר שעות שוה לאשה חילונית, ומקבל שכר נמוך משכר המינימום. כדי להתגבר על הבעיה, המעסיק רושם בתלוש פחות שעות ממה שעבדה בפועל, וזה מה שגורם לתוצאה הסטטיסטית הזו.