מנדלבליט: "מפלגת אגודת ישראל מפלה נשים, אך אין לביהמ"ש מקום להתערב"

היועה"מ נדרש לענין בעקבות עתירה קנטרנית שנדונה בפני בביהמ"ש בימים אלו ומבקשת לכפות על המפלגות החרדיות דרישות הנוגדות את רוח ההלכה כפי שהיתוו מרנן ורבנן זצ"ל ולהבחל"ח • דיון מכריע בעתירה יתקיים בעוד כשבועיים

בימים אלו נדונה בבית המשפט עתירה נגד מפלגת אגודת ישראל על שכביכול מצייתת לגדולי התורה ומסרבת לשלב נשים ברשימת המפלגה לכנסת.

את העתירה הגישה עו"ד תמר בן פורת נגד רשם המפלגות והסתדרות אגודת ישראל, לקראת בחירות 2015, כאשר גוף העתירה מפנה לסעיף 6 בתקנון המפלגה, המונע מנשים להיות חברות בה וקובע כי "חבר מפלגה יכול שיהיה: "כל איש יהודי מבן 18 שנה ומעלה, שומר תורה ומצוות הנמנה עם החרדים לדבר ה' ומזדהה עם אגודת ישראל ומטרותיה".

היועץ המפשטי לממשלה אביחי מנדלבליט שנדרש לענין בשל עתירה זו, השיב לבית המשפט באמצעות עו"ד יונתן ברמן מהפרקליטות, כי אכן הסעיף בתקנון מפלגת אגודת ישראל האוסר על נשים להיות חברות במפלגה מהווה אפליה, אך לא נכון יהיה למדינה להתערב בדבר,ומשום כך אל לה למדינה לפסול אותו.

בחוות הדעת מסתייג היועה"מ נחרצות מאורח החיים המוקפד המאפיין את מצביעי אגודת ישראל ואף יוצא נגדה באופן נחרץ, אך יחד עם זאת הוא קובע כי אל לה למדינה לאכוף את חוק איסור האפליה בנסיבות דנן.

בנימוק לעתירה נאמר, כי "אין בכך כמובן כדי להביע תמיכה או לתת גושפנקה לכלל המונע את חברותן של נשים במפלגת אגודת ישראל או במפלגה כלשהי, או כדי לומר כי מפלגות רשאיות לקבוע בתקנונן כל הוראה שיראו לנכון. עמדה זו מתבססת בעיקר על התפיסה בדבר הריסון הראוי להתערבות שיפוטית במרחב הפעילות המפלגתית, בשל האופי המיוחד של המרחב המפלגתי המחייב גמישות מרבית בקבלה של רעיונות ותפישות עולם, גם כאלה שאינם הולמים את עקרונות היסוד של השיטה, ואשר מאתגרים את תפישותיו של הציבור הכללי".

מנדלבליט מנמק, כי "מנקודת מבטם של חברי הקהילה אשר מזדהים עם הבסיס הערכי של אגודת ישראל, הפרדה זו נתפסת, ככל הנראה, כעניין מקובל שביסודו נימוק הלכתי. הנימוק ההלכתי, גם אם אינו מקובל על הכלל, וגם אם יהיו מי שיחלקו עליו לגופו, הוא חלק ממערכת מוכרת וידועה של ערכים תרבותיים שלפיה נוהגת קבוצה מסוימת בחברה הישראלית. ומנהג זה נוהג עשרות בשנים. החברה הישראלית היא רב תרבותית. יש בה קבוצות המקיימות אורח חיים שבבסיסו ערכים המאתגרים את החירות והשוויון המקובלים במדינה דמוקרטית. המחוקק ובית המשפט הכירו בכך שישנם הקשרים בהם גם ייחוד תרבותי יכול להצדיק התנהגות שבדרך הרגילה היתה עולה כדי הפליה או פגיעה בחירות".

ביהמ"ש קבע כי דיון נוסף בעתירה יתקיים בעוד כשבועיים.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו