מכל אנשי הציבור, השתדלנים וראשי הישבות שחיו לפני כארבע מאות שנה בפולין, זכורה במיוחד דמותו של רבי שאול וואהל, בעיקר בשל אגדה שנקשרה לדמותו ולפיה כיהן כמלך פולין ליום אחד. בספרי ההיסטוריה הפולניים הסיפור הייחודי הזה אינו מופיע, ועל כן יש המטילים ספק באמינותו. עם זאת, אין ספק כי האיש אכן חי באותם שנים והיה מראשי השתדלנים למען היהודים. האם אכן היה מלך?
אך בל נקדים את המאוחר. לקראת חג מתן תורה, פרסם הספרייה הלאומית תמונות של ספר תורה המוקדש לרבי שאול וואהל. "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אלוקיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם", מצווה התורה.
עד כה היה ידוע על ספר תורה זעיר וספר תהילים שהיו שייכים לרבי שאול וואהל הנמצאים בין גנזי כ"ק האדמו"ר מסקווירא שליט"א. כעת, עם חשיפת הספר הנוסף, האם אכן הוא כיהן כמלך, וכבר באותו היום הספיק להזמין עבורו ספר תורה על מנת לקיים את המצווה שעל המלך לשאת עימו ספר תורה בכל מקום שהוא הולך? צפו בתמונות הספר. צילום: חנן כהן, הספרייה הלאומית.
רבי שאול וואהל, נולד בשם שאול קצנלנבוגן בעיר פדובה שבאיטליה בשנת ה'ש"ה לרב שמואל יהודה קצנלבוגן (לימים רבה הראשי של ונציה, בנו של רב העיר פדובה בעת ההיא הרב מאיר קצנלבוגן (מהר"ם פדובה), המגיה והמדפיס הראשון של ספר משנה תורה לרמב"ם. משפחת קצנלנבוגן, נחשבת כאחת המשפחות המיוחסות בישראל, להשושלת רבנית עתיקת יומין וכתב ייחוס המגיע עד לבעלי התוספות ומשם לרש"י ועד דוד המלך.
לאחר שגדל והתחנך בפדובה שבאיטליה, נשלח אל פולין כדי ללמוד באחת מישיבותיה הידועות. הוא הוכיח את עצמו במהרה כתלמיד מבריק וגדול בתורה והוסמך בבגרותו לרב ולראש ישיבה. תפקידיו הדתיים לא מנעו ממנו להתעסק גם ב"ענייני העולם הזה". הוא נכנס לעסקי מסחר, עשה חיל בתחום ובשנת 1580 אף חכר את מכרות המלח של מלך פולין – לשם כך עבר להתגורר בקרקוב. ברבות השנים, הפך שאול ליועץ קרוב ונאמן של המלך.
על פי המסופר, יום אחד ביקר הנסיך הפולני באיטליה. המסע המפואר ככל הנראה הכביד על כיסו של בן המלוכה וכל כספו אזל. בעודו בוונציה הציע רבה של הקהילה לדאוג לכל צרכיו של הנסיך: הוא סיפק לו מזון, שיכן אותו במגורים הראויים לנסיך ודאג לשלוח אותו למסע חזרה הביתה עם סכום כסף נכבד. הנסיך, אסיר תודה על המחווה יוצאת הדופן שהפגין כלפיו הרב, חיפש את בנו של הרב מרגע שחזר הביתה.
הוא מצא את הבחור הצעיר, שאול קצנלבוגן, באחת מישיבות הממלכה, והפך אותו ליועצו הקרוב. כשפגש המלך (אביו של הנסיך) את שאול, התרשם ממידותיו הטובות ומשכלו החריף ומינה אותו לשר משרי הממלכה. משעה שמת המלך, כמעט ונקרעה הממלכה לגזרים במלחמות ירושה כואבות. החוקה הקדושה של פולין קבעה שמלך חדש נבחר בידי אצילי הממלכה – תהליך שאסור שיארך יותר מ-21 יום.
לצורך כך סגרו עצמם אצילי הממלכה באולם גדול, בעוד הדיונים הלכו והתארכו, הוויכוחים התרבו והרוחות סערו. ועדיין, שום הכרעה לא נראתה באופק. האצילים המכובדים מיצו את 21 הימים העומדים לרשותם. על מנת שלא להפר את החוקה ולדרדר במהרה את הממלכה אל מצב של אנרכיה מוחלטת, הוצע הרעיון הבא: שאול קצנלבוגן, שר הממלכה הנודע, יוכתר כמלך זמני ליום אחד.
כל אצילי הממלכה אהבו את הרעיון, היות שידעו שאדם הגון כשאול לא יעז לדרוש את הכתר ליותר מהיממה שהוקדשה לו. בהכתרתו המהירה קיבל שאול את שם המשפחה "ואהל", שמשמעותו בפולנית הוא "הנבחר". בניגוד למצופה, המלך ליום אחד לא בזבז את זמנו, ובעוד האצילים עמלים במציאת פתרון הולם, העביר הוד מעלתו ואהל שורה ארוכה של חוקים המיטיבים את מעמדם של יהודי הממלכה הפולנית.
כאמור, המלך הנבחר אף הוא לא שקט על שמריו ובמשך כל הלילה ביטל גזירות וחוקים שונים כנגד היהודים, וחוקק חוקים לטובתם, למשל: חוק הקובע כי יוחל עונש מוות גם על רוצחי יהודים (עד אז היה העונש על רצח נוצרי מוות, לעומת רצח של יהודי שמבצעו נפטר בקנס או במאסר); מתן זכאות ליהודים לרכוש יותר מבית אחד, הרחבת תחומי החכירה של היהודים, ועוד.
למחרת בבוקר, הגיעה מועצת השרים והאצילים להצבעה ששוב הורתה על תיקו. המלך הנבחר שאול התבקש להביע את דעתו, אשר תכריע בין הצדדים שהיו שקולים (מאחר שעם בחירתו של שאול ואהל למלך הפך מספר המתדיינים לזוגי). רבי שאול הכריע לטובת הנסיך זיגמונד, שאכן מונה למלך זיגמונד השלישי, מלך פולין. הוא מלך על פולין במשך 46 שנה ונטה חסד ליהודים.
