ושוב איתכם: שבוע לאחר הסיבוב הראשון בבחירות לראשות 'העבודה', סיבוב בו לא הושגה הכרעה, יוצאים היום 60,000 מתפקדי המפלגה לקלפיות כדי לבחור בין השנים שהשיגו את מירב הקולות בשבוע שעבר: עמיר פרץ או אבי גבאי.
בחירות פנימיות בכלל, ובמפלגת העבודה בפרט, קשות מאוד לחיזוי ולניתוח מקדים. בפרשנים הפוליטיים נמנעים מלשער/לנחש/להמר מי יוכרז כמנצח עם סגירת הקלפיות, זאת משום המורכבות והמשתנים הרבים במשוואה.
מצד אחד: עמיר פרץ נחשב לאיש שטח מובהק, כזה השולט במנגנוני המפלגה וזוכה לתמיכתם של רוב האנשים האחזקים במוסדותיה.
מצד שני, הוא נחשב לשנוא ע"י מתפקדים רבים, כשמנגד ניצב גבאי שמסמל – לפחות ע"פ התקשורת – משהו חדש ומרענן למפלגה המאובקת.
אחת השאלות הקריטיות היא האם תומכי המפסידים הגדולים (הרצוג ומרגלית) שהכריזו על תמיכה בפרץ ישמרו להם אמונים, או שמא יעדיפו לתת צ'אנס לגבאי.
ההשלכות על כלל המערכת הפוליטית: ראשי המפלגות האחרות עוקבים בדריכות וסקרנות אחרי ההתפתחויות בעבודה. שלא לציטוט אומרים גורמים בגוש הימין שניצחון של אבי גבאי עדיף מבחינתם. הסיבה: פרץ עשוי/עלול לקחת קולות הן מהליכוד, הן מ'כולנו' ואפילו מש"ס, זאת משום סדר היום החברתי שלו והרקע הפריפריאלי ממנו הוא מגיע. ב"גוש" לא שוכחים כיצד ב-2006, כשהוא עמד בראשות 'העבודה', הוא ניצח את הליכוד כמעט בכל קלפי בעיירות הפיתוח. מנגד, גבאי מאיים בעיקר על 'יש עתיד' אותה הוא מחליש משמעותית.
השיקול האמור מנחה גם את ראשי המפלגות החרדיות. בהיבט הזה, עמדות הבסיס של פרץ וגבאי בסוגיות דת ומדינה פחות רלוונטיות, הן משום שהסיכוי שמי מהם ינצח בבחירות הכללית עדיין נמוך מאוד, והן משום שאם זה יקרה בסוף – הם ממילא יזדקקו למפלגות החרדיות ויפעלו בהתאם.
עימות על ראשות מפלגת העבודה גבאי: "אני מנהיג", פרץ: "צניעות לא תזיק לך"
השם בבקשה תעזור שמי שיבחר יהיה הכי טוב ליהודים
זה נבילה וזה טריפה…
לחיים
מי הנבלה ומי הטריפה?
יש לזה נפק"מ כי אומרים בשם הרבי מקאצק, שנבלה בנוסף לזה שהיא טריפה היא גם מסריחה… ואילו טריפה היא רק טריפה