הלכה יומית: על המנהג באמירת תיקון חצות היום

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז שליט"א

יום ראשון כ"ב תמוז תשע"ז

חסידים ואנשי מעשה נוהגים בימי בין המצרים אחר חצות היום, לומר תיקון חצות – שיש בו פסוקים של צער ובכי על חרבן בית המקדש, ומנהג יפה הוא. ואומרים תיקון רחל בלבד, וזמנו עד הערב. פעם, כולם היו נוהגים בו. היום, נשאר לפליטה ב'כסא רחמים', ואולי ב'פורת יוסף'.

ונוהגים להמנע בימים האלה מלאכול פרי חדש ומללבוש בגד חדש, בגלל ברכת 'שהחיינו'. אִי אפשר לומר 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לַזְּמַן הזה', כי הימים האלה הם לא ימים טובים, הם ימי פורענות, ימי צרה ותוכחה, ואיך נאמר: '…שהגיענו לַזְּמַן הזה'?! בשבתות, מן הדין מותר לברך 'שהחיינו', אבל נהגו להמנע גם בשבתות. בחו"ל היה המנהג שלא לברך גם בשבת. ככה דעת האריז"ל, וככה דעת מרן החיד"א.

בתפילה, בברכת 'שומע תפילה': "מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ, רֵיקָם אַל תְּשִיבֵנוּ", צריך לשים לב, שהמלה: 'אַל' לא תיבלע. כיון שזה במקף והיא מלה זעירה, היא יכולה ליבלע, ואז מה יוצא? "ריקם תשיבנו" ח"ו. ויש בזה סדר: "מלפניך מלכנו" – שתי מלים. "ריקם אל תשיבנו" – שלש מלים. "חננו ועננו ושמע תפילתנו" – ארבע מלים. 2, 3, 4. וצריך להזהר במלה 'אַל' – שלא תיבלע.