על רקע המשבר בהר הבית, התייחס ראב"ד העדה החרדית בירושלים, הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א לחרדים העולים להר הבית, וקבע כי הם "רודפים" ויש להוקיעם מחוץ למחנינו, וכי הם עתידים ליתן את הדין על שמסכנים את חיי תושבי הארץ. להלן דבריו המלאים:
"לצערינו ולבושתינו ישנם בזמנינו אנשים חרדים בלבוש חרדי וכן אנשים מהמזרחי שעולים להר הבית, ועוברים על הגבול שגבלו ראשונים לשמור על קדושת הר הבית לבל ייכנס לתוך הר הבית שום יהודי גם אם הוא טהור, וכן נהגו והקפידו על זה ונתקבל כמנהג פשוט שאין היהודים עולים להר הבית, וכבר מבואר ברמב"ם (פ"ב מהלכות ממרים) שאין כח לשום בית דין לבטל מנהג שהנהיגו הקדמונים ופשט בכל ישראל.
"ואין ספק שהם עתידים ליתן את הדין גם על שמסכנים את חייהם של תושבי ארץ ישראל, שדבר זה הוא בגדר התגרות בישמעאלים – שרואים בכניסת יהודים להר הבית כפגיעה בדתם, ורבים מהם מוכנים למסור נפשם על דתם ולרצוח בנו רח"ל עבור זה, ומבואר בפוסקים כמה יש להיזהר שלא לעורר איבה בין אומות העולם לישראל, שאיבה היא כפיקוח נפש, ודינם כדין רודף, [שהלא מבואר בפוסקים שמוסר דינו כרודף, וכ"ש כאן שמכניסים את יושבי הארץ לסכנת מוות ה"י].
"ומאחר שאותם אנשים פועלים לתעד ולפרסם בכל העולם איך אנשים חרדים עולים להר הבית, והדבר מעלה את חמתם של הערבים להתנקם בנו ח"ו, חובת השעה עלינו לעמוד כנגדם ולפרסם בכל מקום שהם פועלים בניגוד גמור לדעתינו, ואנו מוקיעים אותם מחוץ למחנינו ואין להם שייכות אלינו, וחייבים לפרסם כן בכתבי עת ומודעות ועיתונים בארץ ובעולם כולו, למען יידעו כל אומות העולם שקבוצה זו פועלים על דעת עצמם ואין להם שייכות לדת ישראל.
"וכשם שאנו מוזהרים לשמור על קדושת מקום השכינה בתוך הר הבית, כן צריכים אנו לשמור על קדושת מקום השכינה בכותל המערבי, ובעוה"ר בזמנינו נכנסים רפורמים ופריצים לכותל המערבי ושוחקים ולועגים מהקב"ה ותורתו בתעלולים ובתיפלות, ונשים נכנסות לשם באופן מחפיר כשהם עטופות בטלית וספרי תורה בידם לעשות ליצנות מהקב"ה במקום שכינת עוזו, וחילול השם נורא, והם עוד ממתינים ומצפים לקבל אישור מהבג"ץ לקבל מקום בכותל המערבי שיהיה מיוחד להם ה"י.
"ויבוא יום שהקב"ה יתבע מכל אחד מה עשה בשעה שביזו את השכינה, ואם אנו נילחם בעד כבוד השכינה יציל אותנו הקב"ה מצרה, ושכר רב מובטח למי שפועל ועושה למען כבוד שמו יתברך, ויהי רצון שיתגלה כבוד ה' בעולמו במהרה בימינו בקרוב".
ממליץ לעיין באור החיים הקדוש ויקרא כה, כה את המשפט האחרון בדבריו
מיהם הראשונים והקדמונים שהנהיגו לא לעלות להר הבית?
האם החרם הוא מלפני הרמב"ם? והרמב"ם לא ידע מחרם זה או שמא זה היה אחרי תקופתו?
האם בדורו של הרדב"ז לא ידעו מחרם זה?
האם בדורו של הרב חיד"א לא ידעו מחרם זה ולכן הוא פסק שמותר לעלות?
האם רבי שלום שבזי לא ידע מחרם זה ולכן היה עולה כל ערב שבת מתימן ע"י קבלה מעשית להתפלל מנחה בהר הבית?
האם בדור הקודם חסידי ברסלב כרבי שמואל הורביץ לא ידעו מחרם זה ולכן עלו?
יש להוקיע את כל מי שגר מעבר לקו הירוק – לדוגמה – מי שגר בעיר ביתר עילית.
הדבר מעצבן את הפלשתינאים ומקומם אותם, ומסכן את כל עם ישראל.
יש לפרסם שע"פ דתנו אסור להתגרות באומות, וכל מי שגר שם הינו בגדר 'רודף'.
עם השקפה כזאת היינו נשארים בפולין וגליציה, כל מי שעלה לארץ ישראל מעליית הרמב"ן, תלמידי הגר"א, האו"ח, ובשלטון התורכים והבריטים, נחשב לרודף.
האם הגר"מ שטרנבוך אמר שמפני קדושת הר הבית, כל הנכנס שם, אפילו אחרי טבילה, עובר על איסור כרת?
או על איסור דאורייתא?
או על איסור דרבנן?
לא ! לא !! ולא !!!
כל האיסור הוא משום מנהג…
(אבל! על המקום שעמד בית המקדש, לפנים מן החיל, יש איסור דרבנן, ועל מכנה שכינה הוא דאורייתא כמבואר בפוסקים)
והרב גם אסר מטעם התגרות באומות, שזה כמובן תלוי לפי העניין והמצב והזמן, מתי העלייה להר הבית כרוך בהתגרות באומות. הרי יש חרדים (מועטים!)העולים כבר הרבה שנים, ולא קרה מזה כלום, אבל עכשיו בגלל המהומות בודאי שיש סכנה גדולה ואיסור גמור.
אל נא אחיי תרעו!! מי זה מחדיר בתקופה האחרונה לציבור שלנו רעיונות עוועים של לאומיות וציונות?!!
חדלו נא מהשקפה פסולה זו וחזרו לעבודת ד' שפויה כמקדמת דנא.
אנחנו חיים בגלות ואין לעשות שום פעולות בכיוון של כיבוש הארץ וכו' וכו',הכל בא ממניעים פסולים.
לא הבנתי. אם הם רודפים אז למה יש להוקיעם מחוץ למחנה.? ההלכה עם רודפים היא אחרת כידוע
ליהודי של שלוש שבועות
מי שמחדיר לציבור שלנו רעיונות כאלה זה הקב"ה שמשנה את המציאות שטופחת על פני התוכניות של הציבור החרדי.
מהרח"ו כתב כבר לפני כ-500 שנה שתוקף השבועה היה ל-1000 שנה.
ה"אור שמח" כתב "סר פחד השבועות"
בעל אם הבנים שמחה הרב יששכר טייכטל היה "רחוק מציונות" (גם לאחר שכתב את ספרו) כפי שהעיד עליו הרבי מחב"ד זצ"ל, ובכל זאת אמר "דברים שלימדתי אתכם, טעות הם בידי" וחזר בו מהגישה השוללת עלייה לארץ ובניינה.
המציאות מוכיחה מדי יום כי התרפסות בפני הערבים מזמינה עוד ועוד טרור, ואילו יד תקיפה איתם משתקת אותם לגמרי (יד תקיפה אמיתית ולא מגומגמת כמו שרק מאיימים עליהם ולא עושים כלום שאז זה באמת מזמין טרור)