הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז שליט"א
יום רביעי י' מנחם-אב תשע"ז
בן איש חי שנה ראשונה {פרשת ואתחנן אות א'}. "על הנאת הריח צריך לברך". תשעה באב הרי אסור להריח ריח טוב, להריח בשמים וכדומה, ואם חל תשעה באב במוצאי שבת – דוחים ברכת הבשמים, לא מברכים.
לכן, אחרי שעבר תשעה באב והותר להריח, מתאים עכשיו לומר הלכה זו, ולכן ה'בן איש חי' הביא הלכה זו כאן -בפרשת ואתחנן. "וסמכו את זה על הפסוק: "כל הנשמה תהלל יה הללויה", 'כל הנשמה' – דבר שהנשמה נהנית, והגוף לא כ"כ נהנה. ואפילו שהגוף נהנה גם כן, אבל זה רק שניה אחת, ומיד אחר-כך הכל הולך. אבל הנשמה, יש לה נחת רוח עם הריח הטוב.
ולכן גם לא מברכים ברכה אחרונה אחרי הריח, כי זו הנאה מועטת, וכמו שאדם אוכל דבר ומתעכל, וברגע שזה התעכל – כבר לא יכול לברך.
ולמה לא לברך שהחיינו? כי לא שייך 'שהחיינו' {-שהחייה אותנו} על הנשמה, הנשמה חיה תמיד, ולא שייך לומר שהחיינו אלא רק על הגוף". וטעמים אלו [- מדוע לא אומרים ברכה אחרונה וברכת 'שהחיינו' -] מאד יפים.
