הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז שליט"א
יום ראשון כ"ו אלול תשע"ז
יש דבר בהלכות שופר שעדיין לא אמרתי אותו. מה הדבר? שהשברים והתרועה של תשר"ת צריכים להיות בנשימה אחת, אבל יפסיק ביניהם מעט. וזה בתשר"ת של תקיעות דמיושב, כלומר התקיעות שעושים בהתחלה. אבל בשל מעומד עושים הפוך – בשתי נשימות, ויעשה אותם תכופות – בלי להפסיק ביניהם. אבא זצ"ל היה אומר, שאי אפשר להרגיש בשמיעה, מה עשית בנשימה אחת ומה עשית בשתי נשימות, כי הראשונות הם בנשימה אחת אבל מפסיק מעט, והשניות בשתי נשימות אבל תכופים, רק כל אחד שתוקע צריך להרגיש בעצמו.
אם אדם תוקע בבית למישהו, לא צריך לעשות שלשים פעמיים – פעם בנשימה אחת ופעם בשתי נשימות, אלא יעשה שלשים פעם אחת, וה-תשר"ת יעשה בנשימה אחת. כי זו הסברא היותר נכונה, כיון שהשברים והתרועה שייכים לתרועה של התורה, שיש ספק שאולי כוונת התורה במלה: "תרועה" – לעשות שברים ותרועה בפעם אחת, ולכן עושים אותם בנשימה אחת.
