בשנים האחרונות נערכו בחיסכון הפנסיוני בישראל כמה רפורמות שכתוצאה מהן עברה האחריות על החיסכון לחוסכים עצמם; מדובר באחריות להחלטות מורכבות ובעלות השפעות דרמטיות על רווחתם.
הרגולטורים שמים דגש על שקיפותו ונגישותו של המידע הרלוונטי במטרה לאפשר לחוסכים לקבל את ההחלטות באופן מושכל, וההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת להם להעביר לציבור מידע בדרך ישירה בעיקר דרך האינטרנט. לנוכח זאת מתעוררת השאלה אם העברת האחריות והשימוש המוגבר בטכנולוגיה מיטיבות עם כלל האוכלוסייה במידה שווה? במילים אחרות, האם יש מגזרים שאינם מגיבים לרגולציה ואינם נהנים מחלק מההטבות שהמחוקק התכוון אליהן? שאלה זו ניצבת במוקד מחקר שערכו פרופ' אורלי שדה מהאוניברסיטה העברית ומאיה הרן-רוזן מחטיבת המחקר בבנק ישראל. כדי לענות על השאלה התמקדו החוקרות במקרה מבחן: רגולציית "הר הכסף".
במהלך תשע"ג יצא אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במבצע שמטרתו לעודד אנשים בעלי חסכונות בלתי פעילים למשוך אותם או לאחד אותם עם חשבונות פעילים, היות שחסכונות אלה עלולים להפוך בקלות לכספים אבודים ולהיוותר בגופים המוסדיים.
במסגרת המבצע העלה האגף ממשק לאיתור כספים בלתי פעילים והשיק ברדיו ובטלוויזיה מסע פרסום שכותרתו "הר הכסף". בשנת תשע"ד נוספה לכך הוראת שעה שמאפשרת למשוך מקופות הגמל ללא מס חסכונות בלתי פעילים שסכומם מגיע עד 7,000 שקלים. ההוראה נועדה לאפשר למשוך את הכספים לפני שדמי הניהול המינימליים ייכנסו לתוקף (בינואר 2015), שכן אלה למרות היותם מינימליים יְכַלו את החסכונות עם הזמן.
המחקר בחן מה הם מאפייני האוכלוסיות ששמעו על הרגולציה או נקטו פעולה בעקבות החשיפה אליה. ומצא כי חרף מאמצי המדינה, רוב החשבונות הבלתי פעילים לא נמשכו, ולא כל האוכלוסיות נחשפו לרגולציה במידה זהה. מידע מאחת מקופות הגמל מעיד כי החוסכים שמשכו כספים מחשבונות קטנים גרים במרכז הארץ, בערים בעלות ציונים גבוהים במדדים סוציו-אקונומיים, והם מבוגרים מהחוסכים שלא משכו כספים.
סקר אינטרנטי בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה מצא מוּדעוּת פחותה למבצעים הרגולטוריים בקרב אנשים בעלי אוריינות פיננסית נמוכה חסרי ביטחון בידע שלהם לגבי הפנסיה ובלתי מועסקים, ולכן הרגולטורים בישראל צריכים להביאם בחשבון כאשר הם משיקים רגולציה חדשה.
מקור: http://bizzness.net/
