"מי זה האריה הזה" שאלה בת השש שלי כשהפעלתי את השיר. "האריה הזה ששר, קוראים לו אריאל זילבר, והוא זמר, מלחין ופזמונאי גדול, שערק למחנה שלנו לפני עשור ומחצה" עניתי בעיקר לעצמי. היא, לא מכירה מילים כאלו גבוהות.
בשוק המוזיקה מקובל להתייחס ליצירות עדכניות שזה עתה יצאו מהניילונים, הפעם זו תהיה חזרה קטנה במנהרת הזמן. חודשיים אחורנית אם לדייק, אבל זו יצירה ששווה התייחסות. בשבוע שעבר סיפרתי על מצב ה'לופ' שנלכדתי בו עם השיר 'עד מתי', וזה החזיר אותי אסוציאטיבית ללופ הקודם כשהשיר 'רפאנו' של אריאל זילבר פורסם.
את קולו הגבשושי של אריאל לא אגדיר כ'קול קטיפה' כמו שעושים בדרך כלל כובסי המילים שבמחלקות השיווק, ואקרא לצליל בשמו: מחוספס. מעושן, ומוגש אפוי וקריספי. כן, לגוון הקול הזה יש חן מיוחד. והליווי הקולי נמוך הטון של מקהלת ידידים, מתאים לו ככפפה, ונותנת לשיר את הגימור המושלם.
פיסוק המילים וחיתוכן, כדי להשוות להן דמיון לחריזה, כמין 'סרסהו ונגנהו' – אף היא מקורית. ואם ניתן היה לייחס ליצירה מוזיקלית תכונות אופי אנושיות, אזי אפשר היה להגדיר את השיר 'רפאנו' כשיר כריזמטי, סוחף, ונונשלנטי. אני יודע, זהו תיאור הזוי על גבול הסוראליסטי, אבל מי שהוא מוזיקלי בנשמתו יבין, גם אם לא יזדהה עם הכתוב.
גם האוירה בקליפ – זורמת וספונטנית. בלי אפקטים מיותרים, מניפולציות דמיוניות, וסצנות מבוימות. מה שמוכיח שלקליפ מוצלח נצרכים רק שיר טוב, שפת גוף בוטחת של המצולמים, ועריכת וידאו פשוטה ומקצועית.
יעקב רוטבלט, מנצח מקהלת ידידים סיפר: לפני כחצי שנה, הטלפון צלצל. "אני מדבר עם יעקב רוטבלט?" שאל אי מי מעברו השני של הקו. "כן" עניתי. "מדבר המפיק של אריאל זילבר. אריאל חפץ בשיתוף פעולה עם מקהלתך המפורסמת 'ידידים', מעוניין?"
"מעוניין?! איזו מין שאלה זאת!!! וכך מצאתי את עצמי וחברי המוכשרים יושבים שעות על גבי שעות עם אחד היוצרים הגדולים שקמו כאן".
לתגובות והערות: [email protected]
_____
הערת המערכת: לא נאשר כלל תגובות פוגעניות שנכנסות בגדר לשה"ר נגד נְשואי הפוסטים, ונגד כל אחד אחר ללא יוצא מן הכלל.
//www.jdn.co.il/video/879567
