אחרי האירועים הטראגיים: המלצות למניעת מוות בעריסה רח"ל

שוב אנו שומעות על מקרים של מוות בעריסה, היום בעיר בני ברק ואתמול במודיעין עילית. היש מי שמסוגלת להבין מה עובר על הורים שמאבדים תינוק קטן ואין בידם להושיע? מתוך תפילה שלא נדע עוד צער, להלן מספר טיפים, הכרחיים כחלק מחובת ההשתדלות שלנו, בניסיון למנוע את הטרגדיה הבאה.

אז אחרי התפילות והדמעות שנזכה לגדל את צאצאינו בדרך המסורה לנו מתוך בריאות ורוב נחת, על זה אנחנו צריכות להקפיד.

ייתכן וחלק מהטיפים חוזרים על עצמם אצל חלק מארגוני החירום, אך בחרנו להביא לכם כלשונם את מלוא ההמלצות של הארגונים הרלוונטיים, מד"א, איחוד הצלה וטרם.

להלן המלצות ארגון מד"א:

– חימום: יש להימנע מחימום מוגזם של חדר התינוק (עד 23 מעלות) ומהלבשתו בביגוד מוגזם.
– שכיבה על הבטן: הגורם החיצוני המשמעותי ביותר לגבי מוות בעריסה. יש לשים לב שההמלצה היא שינה על הגב, לא על הצד.
– המנעות מעישון או חשיפה למוצרי טבק בקירבת התינוק: הימנעות מעישון בקרבת התינוק מפחיתה את אירועי המוות בעריסה.
– השכבה על מצע קשיח: בדומה לאמור לגבי שינה עם ההורים, יש סכנה שדרכי האוויר יחסמו כאשר התינוק ישן על מצע רך.

להלן המלצות מח' הדרכה של מד"א במקרי של חוסר הכרה בתינוק:
אם התינוק אינו נושם יש לבצע בו החייאה: הנשמות בנפח שיגרום לעליית בית החזה בקצב של שתי הנשמות על שלושים עיסויים ובמקביל להזעיק את מד"א בטלפון החירום – 101.

להלן המלצות ארגון איחוד הצלה:

– תינוק בריא יש להשכיב על הגב. הכוונה לכל שינה – שנת לילה ושנת יום.
– אין להשכיב את התינוק בכובע, יש להלבישו בבגדים שישמרו על חום הגוף, אך לא יכסו את הפנים.
– טמפרטורה מתאימה בחדר: c22 – c24, – להימנע מחימום יתר או מקור.
– להימנע לחלוטין מעישון בסביבת התינוק.
– יש להימנע משמוש בחומרי ריסוס, דאודורנטים וחומרים נדיפים בסביבת התינוק.
– המזרן במיטת התינוק – צריך להיות קשיח, מגני מיטה – אינם מומלצים.
– להמנע משימוש במצעי מיטה רכים ובכריות רכות.
– לא לאפשר לתינוק לישון במיטת ההורים/עם ההורים.
– אין לחבר את המוצץ בשרשרת או בחיבור אחר לתינוק או לבגדיו.

להלן המלצות ארגון בטרם לבטיחות ילדים:

• על תינוקות לישון באותו חדר עם הוריהם לפחות עד גיל 6 חודשים ועדיף עד גיל שנה.
• יש להקפיד על שינה במיטה נפרדת, בסמוך למיטת ההורים. שינה במיטה נפרדת מפחיתה את הסיכון למוות פתאומי בתינוקות בכ-50%.
• יש להשכיב את התינוק על הגב גם כאשר משכיבים אותו לשנת לילה וגם לשנת יום.
• יש להשכיב את התינוק על מזרון קשיח ולא רך – יש לוודא כי למזרון יש תו תקן.
• יש להימנע ממצעים רפויים (יש להקפיד להדק את המצעים), את השמיכה המכסה את התינוק יש להדק מתחת לכתפיו ולהשכיבו בשליש התחתון של המיטה.
• יש לשמור על סביבה בטוחה במיטת התינוק, הרחיקו חפצים רכים כגון: כריות, בובות, שמיכות פוך.
• יש להרחיק חוטים ושרוכים כמו חוטי חשמל או חוטי וילונות.
• יש להימנע מחימום יתר: יש להקפיד לא לחמם את התינוק יתר על המידה באמצעות שכבות לבוש רבות מדי בימים קרים או חימום יתר של החדר. מומלץ לחמם את החדר ל-22 מעלות.
• מומלץ להשתמש במוצץ בעת ההשכבה, אך לא לחבר בשרשרת או בגורם אחר שיכול להוות סכנת חנק. לתינוקות יונקים מומלץ לחכות לגיל 4-3 שבועות עד לביסוס ההנקה.
• השימוש במוניטורים כאמצעי למניעת מוות בעריסה אינו מומלץ.
• האקדמיה ממליצה על עידוד הנקה והימנעות מוחלטת מחשיפה לעישון בזמן ההריון ולאחר הלידה.

האם שווה לקנות מכשיר ניטור נשימתי? בזמנו, בטור מקיף שפרסם העיתונאי בנימין חינקיס בעיתון המודיע, הוא המליץ לקנות מכשירי ניטור נשימתי לילדים. וכה הוא כתב בזמנו: "במהלך החודשים האחרונים, ערכתי בדיקה מקיפה אודות הנושא, כהמשך לפעילותי והטפתי הפומבית והעקבית לשימוש במכשירים אלה. רבות היו הפניות, בהן תהו הורים היכן ניתן להשיג מכשירים אלה, זאת – לאחר שקראו פעם-פעמיים-ושלוש את המלצתי החמה והברורה.

האמת היא, כי אחד מעמיתי הנכבדים שאל אותי: "מה לך כי נזעקת?", מדוע אתה – בנימין חינקיס – כה מטיף לשימוש במכשירי הניטור? הרי הדעה המקצועית של משרד הבריאות אינה תומכת בכך, ומי אתה, כך שאל אותי ישירות, שתטיף להשתמש בו? – – –

על כך עניתי לו, מה שאני מסביר לקוראי המודיע ולכל מי שמוכן לשמוע כבר שנים: מכיוון שהשימוש במכשיר אינו מזיק (ר' בהמשך), אלא יכול רק להועיל, מותר לי עם כל הכבוד, לחלוק על משרד הבריאות לא-רק הישראלי אלא גם זה האמריקאי. יכול להיות שהמחקרים שלהם מוכיחים שאולי אין אבחנה ביעילותם של מכשירים אלה מבחינה סטטיסטית, אך אני שואל כל הורה: "האם אתה מוכן להיכנע לסטטיסטיקה? או שמא חיי ילדך חשובים לך יותר?"

מכיוון שהתשובה ברורה, אני ממליץ בכל חום להשתמש במכשיר. גם אם הסטטיסטיקה מראה משהו אחר, הרי שכל הורה חייב(!) לעשות זאת למען ילדיו. ועוד דבר: הסטטיסטיקה אולי בדקה מקרים של מוות רח"ל, אך אני בוחן דווקא את המקרים בהם לא מתרחשים אסונות. ברוב המכריע של הבתים, מדובר בילדים בריאים ושמחים ב"ה. אלא מאי? השקט הנפשי של ההורים מופר. הם קמים כל העת להסתכל עם התינוק בסדר, וחוששים ח"ו מן הגרוע מכל.

ואת זה, המכשיר פותר ב-100% הצלחה! מניסיון, אני יכול לומר לכם כי הרוגע הנפשי שווה כל הון שבעולם. כולנו תקוה כי לא יקרה לאף אחד מאומה, אך גם השקט הנפשי של ההורים, מהווה תועלת עצומה ומוכחת.

טענות הנגד, והבעד!

את האמת שלי, כפי שהנני רואה אותה, אנוכי ממשיך להשמיע גם בשיחת פרטיות, וגם -עיניכם הרואות- גם מעל כל במה ציבורית אפשרית. בשלב זה, אבקש להתמודד עם טענותיו של משרד הבריאות, וגם רופאים נוספים, המבקשות לדחות את ההמלצה לשימוש במכשיר הניטור הנשימתי.

טענת הנגד: הורים המשתמשים במכשיר, עלולים לזלזל בהוראות הבטיחות המומלצות, ולהעלות את הסיכון לתסמונת מוות-בעריסה.

תשובה: טענה זו דומה לטענה לפיה עדיף אולי לא להשתמש בחגורת בטיחות. למה? כי אולי אנשים יזלזלו בהוראות הבטיחות, ינהגו תחת השפעת אלכוהול או יתעסקו בדברים אחרים בעת הנהיגה. הרי הם חגורים, והם בטוחים יחסית, אז אפשר לזלזל, לא?! מדוע אפוא יש המלצה ואף אכיפה להשתמש בחגורת בטיחות?

הוא הדין במכשירי הניטור. אפשר להמליץ על השימוש בהם, אך להדגיש ולחזור ולהבהיר, כי אין בהם משום מתן-היתר לזלזל ח"ו בהוראות הבטיחות האחרות. הישמוש במכשיר הינו בנוסף להמלצות, וכמובן לא במקומן.

טענת-הנגד: המכשיר עלול לצפצף לשווא, ולגרום בהלה להורים.

תשובה: טענה זו, נכונה הייתה אולי לתקופה הראשונה בה הוצגו מכשירי הניטור. הם לא היו מספיק רגישים ומדויקים, ולכן הפעילו מדי פעם את האזעקה למרות שלא היה בה צורך. כיום, המכשירים מכוילים ומדויקים בצורה מרשימה.

אני רק יכול לומר לכם מניסיון, וגם מעדויות של אחרים, כי לא שמעתי על מקרים של אזעקת שווא. השוללים מוזמנים לבדוק זאת מקרוב, ולוודא כי אכן המכשירים אמינים ביותר. המקרים השכיחים בהם מתרחשות אזעקות שכאלה, הם כאשר ההורים מרימים את התינוק, ושוכחים לכבות את המכשיר…

טענת-הנגד: במקרים בהם המכשיר מצפצף לשווא, יש הורים הנלחצים ומגיעים למיון, שם התינוקות עלולים דווקא להידבק בווירוסים אחרים.

תשובה: ראשית, כאמור, כיום המכשירים אינם מצפצפים לשווא. למרות שאין בידי לקבוע בכך מסמרות (שכן לא עשיתי מחקר מקיף בנושא), אומר כי גם אם אכן מתרחשת אזעקה שנראית על פניה כלא-נכונה, לא תמיד מדובר באזעקת שווא.

אחד המקרים עליהם שמעתי עדות, הייתה על תינוקת שהוריה התעוררו לקול אזעקת המכשיר. הם קמו למיטת התינוקת, אשר סבלה מקשיי נשימה עקב צינון חריף, אך הבחינו כי היא נושמת. אמנם בצורה קצת קשה, אך נושמת ב"ה.

האם התלבטה האם המכשיר הפעיל אזעקה כי אכן התרחשה הפסקת נשימה, אלא שהתינוקת חזרה לנשום באופן עצמוני; או שמא הייתה זו אזעקת שווא. היא לא נרגעה, והחליטה לגשת למיון. התינוקת אושפזה עקב קשיי הנשימה המוכחים, וכבר למחרת… הוזעק צוות החייאה לבצע בה טיפול חירום נוכח הפסקת נשימה!

כעת, כבר חוברה התינוקת למוניטור מקצועי, כדי לאבחן את נשימותיה, הדופק ופעימות הלב. בחסדי שמים, קשיי הנשימה חלפו, והתינוקת שוחררה לביתה בריאה ושלימה.

ההורים כאמור, יכולים להשגיח בטיב ילדיהם. אם אכן נדמה כי התינוק סובל ממשהו או ממצוקה כל שהיא, בהחלט עדיף להיבדק על ידי רופא או לפנות למיון בעת הצורך.

טענת-הנגד: לא הוכח כי מכשירי הניטור מועילים בהצלת חיים.

תשובה: המציאות חזקה מכל מחקר! עשרות עדויות של הורים מעידות על ילדיהם שניצלו בזכות אזעקת-האמת שהופעלה במכשירי הניטור. אני אישית שוחחתי עם כמה מהם אשר העידו בפני על ילדיהם הבריאים ב"ה, שהתעוררו וחזרו לנשום בזכות אותה אזעקה, שהעירה את ההורים משנתם.

אם כבר, הטענה הפוכה: לא הוכח כי מכשירי הניטור מזיקים. שכן על פי המידע שהתפרסם, לא ידוע על תינוק שנפטר תוך שנעשה שימוש במכשירי הניטור האיכותיים.

טענת-הנגד: המכשיר מזהה רק הפסקת נשימה ותזוזה מוחלטים, בתסמונת מוות-בעריסה התינוק לעתים מפרכס, כך שהמכשיר מזעיק את ההורים לאחר שכבר מאוחר מדי…

תשובה: ראשית, גם אם זה לא עוזר בחלק מהמקרים. עדיין בחלק מהמקרים האזעקה מועילה. ויעידו כאמור עשרות המקרים, כאן בארץ לבדה, בהן האזעקות גרמו להורים לגשת אל מיטת התינוק, להבחין כי משהו לא כשורה, ולהצילו.

זאת ועוד, האם אי-שימוש במכשיר, יעיל יותר?! הרי ברור שכאשר ההורים ישנים, הם לא מסוגלים להבחין מה קורה עם התינוק הנם. ברור כי תינוק הנמצא במצוקה ח"ו, עלול לשהות כך שעות אורכות טרם מישהו ישים לב לכך. עם המכשיר, לעומת זאת, תתרחש אזעקה ותעיר את ההורים ממש סמוך לאירוע, אם (ושלא) יתרחש רח"ל.

טענת-הנגד: הורים שאינם יודעים לבצע החייאה, לא יידעו מה לעשות גם אם יקומו ויבחינו כי הילד הפסיק לנשום.

תשובה: ראשית, הדבר לא נכון באופן גורף. ישנם מקרים, בהם מספיק ניעור עדין של התינוק או אף הרמה ונענוע, כדי "להזכיר" לו לנשום בכוחות עצמו. במקרים חריפים יותר, בהם הפסקת הנשימה ארוכה ואינה פוסקת, אכן חשוב לבצע החייאה.

למדו החייאה – והצילו חיים!

בנקודה זו, באמת רואה אני לעצמי זכות וגם חובה לקרוא לכל ההורים הטריים: למדו עצמכם לבצע החייאה. זו אינה משימה מורכבת ומסובכת. פשוט לדעת כמה כללים בסיסיים וצורת התנהלות מקצועית, והרי בידכם כלי מציל-חיים כפשוטו.

אגב, מכאן אצא בקריאה לארגוני ההצלה: שמא ואולי תגבשו על סדנאות קצרצרות להורים, שתתמקדנה בהחייאה אצל תינוקות וילודים. אולי יש כאלה סדנאות ואיני מודע להן, אך דומני כי גם הורים החפצים בכך, לא תמיד מעוניינים לעבור קורס החייאה ועזרה-ראשונה מקיפים (למרות שגם אלה חשובים מאוד). אדרבה, ייתכן וקורס מזורז כזה, בן מפגש אחד – בו למדים את כללי ההחייאה הבסיסיים, יגרום להורים רבים יותר להשתתף בו (כולל כותב-השורות בעצמו)…

בכל מקרה, עד להשתתפותכם בקורס החייאה, מכיוון שנמצא אני ב'שוונג' של 'למעשה'; הנני מתכבד להגיש בפניכם, את כללי ההחייאה הבסיסיים עבור תינוק עד גיל שנה. יישומם של כללים אלה בעת הצורך, יכול להציל חיים.

דוגמה אחת לכך, קיבלתי אך לפני ימים ספורים מאת דוברו הנמרץ של ארגון 'איחוד הצלה' – ר' אבי יוספי, אשר בימים אלה מסיים את תפקידו החשוב בארגון ויוצא לדרך עצמאית חדשה (ברכות לרוב). אחד המקרים של תסמונת מוות בעריסה שהתרחשו בשבועות האחרונים, התרחש אצל פעוטה בת מס' חודשים.

בהשגחה פרטית, אמה הבחינה בכך שהיא אינה נושמת. האם שידעה את כללי ההחייאה הבסיסיים, מיהרה להזעיק עזרה – ובד-בבד פתחה בהנשמה ועיסויים כנדרש. הצוות הרפואי שהגיע במהירות, המשיך את אשר התחילה האם, והתינוקת פונתה לבית החולים.

בבית החולים כמובן המשיכו בטיפול ובהשגחה, אך העיקר הוא – כי התינוקת חזרה לחיים ויצאה בחסדי שמים מכלל סכנה! הדקות הספורות הללו, בהן האם העניקה לבתה הנשמה ועיסוי להחזרת הדופק, גרמו לכך שהפסקת הנשימה אכן תהיה קצרה ככל הניתן, ואף סייעה להחזרתה.

הסיבה הטובה ביותר!

לסיכום: כל הטענות השוללות שימוש במכשירי-ניטור, נדמות בעיני (ואתם מוזמנים להתרשם מכך בעצמכם) כתירוצים וסיבות שאינן נותנות מענה לשאלה הברורה והיחידה: "למה לא?". הטענות הינן נסיבתיות בלבד, החוששות מפינוי פזיז(?) למיון, מזלזול בהוראות הבטיחות, מאזעקות שווא ומחוסר ידע בסיסי בהחייאה.

את כל אלה כמובן פתרנו על נקלה. הפינוי למיון, צריך להיות מושכל; הוראות הבטיחות חייבות להישמר בכל מקרה, ומשרד הבריאות בהחלט יכול לחדד אותן ביתר שאת; אזעקת שווא כאמור אינן מתרחשות ככל שניסיוני מוכיח (אשמח לשמוע גם מניסיונם של אחרים); ולגבי ההחייאה – כאמור, לא תמיד היא נדרשת, אך בהחלט מומלץ ללמוד את שלביה וליישמה בעת הצורך.

בקיצור, אם כל ה"למה לא" מסתכמים בטענות נסיבתיות וסביבתיות, ולא בפעולת המכשיר ומטרתו; הרי שמיד נחשפת ההוראה החיובית: "למה כן". והסיבה החיובית היא פשוטה בתכלית: יש כאן מכשיר המנטר (מלשון שומר) את נשימותיו של התינוק, ומזעיק את ההורים במקרה הצורך.

צריך סיבה יותר טובה מזו?! – – –

השלב העיקרי: מכשירי הניטור

אם גם אתם השתכנעתם (כמוני) שהשימוש במכשיר בהחלט עשוי להביא להצלת חייו של התינוק, נעבור כעת לשלב המרכזי. הצגת המכשירים, דרך פעולתם, וכמובן היכן ניתן לרכוש אותם – כאן ועכשיו.

בעיקרון, מצויים בשוק מספר מכשירי-ניטור. אני אתייחס לשנים מהם: האחד – 'בייבי סנס', שמו. עליו המלצתי בעבר וגם בהווה בכל פה, שכן אני משתמש בו לתינוקיי באופן אישי, ואני מרוצה ממנו עד מאוד.

השני נקרא 'חי-שן', אשר הגיח לפני תקופה לשוק הישראלי. גם עליו כתבתי לפני זמן קצר, ואף התנסיתי בשימוש בו. גם הוא מומלץ לשימוש, אך אחדד את ההבדלים בין שני המכשירים, כך שכל הורה יוכל לבחור את המתאים מבינם.

'בייבי סנס'

נפתח במכשיר הוותיק יותר, ה"בייבי סנס". מכשיר זה קיים מזה מספר עשורים, והוא פותח ונוצר על ידי ישראלי. המכשיר משווק בהצלחה מרובה גם בחו"ל, ובחלק מהמדינות אף ישנה המלצה חמה להשתמש במכשירים מסוג זה.

מדי תקופה, מיוצר דגם מתקדם ואיכותי של המכשיר, כאשר כאמור בתחילת הדרך היו תועפות של אזעקות שווא; אך בדגמים המודרניים, הכיול והאיכות מדויקים ואיכותיים ביותר. "בייבי-סנס" דור 4, אותו ניתן לרכוש כיום, הינו יעיל ומסונכרן בצורה מיטבית.

עקרון הפעולה של ה"בייבי סנס", פשוט. מניחים דסקית עגולה מתחת למזרן של העריסה (או 2 דסקיות במיטת תינוק גדולה יותר), עליה התינוק ישן. הדסקית הרגישה, חשה בנשימותיו של הפעוט מבעד למזרן, ומשדרת באמצעות מין חוט טלפון למכשיר הבקרה התלוי על העריסה.

במכשיר יש נורה מהבהבת הפועמת בקצב נשימותיו של התינוק, כך שההורה יכול להבחין באור המהבהב גם ממרחק של כמה מטרים. למרות זאת, אם מתעוררים באמצע הלילה, עדיף כמובן להציץ על התינוק עצמו ולבדוק את נשימותיו מקרוב.

'חי-שן'

המכשיר החדש יותר – ה"חישן", מוצמד לגוף התינוק. אל חשש, מדובר במכשיר קטן בגודל של קופסת גפרורים, קל משקל ובעל עיצוב ארגונומי ונוח. את המכשיר יש להצמיד באמצעות 'קליפס' המותקן בו, לחיתול העוטף את גופו של התינוק, באזור הבטן או המותניים הקדמיות.

בקצה המכשיר יש מין "אף" מגומי נעים, אשר חש את קב נשימותיו של התינוק. במקרה זה, אין כמובן נורה חיצונית הנראית לעיני ההורים, אך על גבי המכשיר עצמו יש נורות בקרה, המאפשרות גם לאחר שליפת המכשיר או בעת החתלת התינוק, את כל המתרחש.

אגב, אם מדברים על לוח הבקרה: בשני המכשירים יש נורה המסמנת כאשר הסוללות חלשות ויש צורך להחליפן. ב"בייבי סנס", יש צורך להחליף מספר פעמים בשנה – באמצעות סוללות אצבע פשוטות.

ה"חיישן" מוטען בסוללות מיוחדות אשר על פי הגדרת היצרן פועלות ברציפות במשך שנה תמימה. בתום השנה, שולחים את המכשיר ליבואן והוא מחליף אותן בחינם.

מכאן ואילך, שני המכשירים מבצעים אותה פעולה: במידה והם חשים בהפסקת נשימה, מבצעת ספירה של 20 שניות, המוגדרות כפרק זמן חיוני לנשימה אצל תינוק. במידה והמכשיר אינו חש בנשימה לאחר 20 שניות, הוא פותח באזעקה – האמורה להזעיק את מי שנמצא בבית או בסביבה הקרובה באותה עת.

בשני המקרים, לאזעקה יש תועלת כפולה. אמנם המטרה המוצהרת היא, אזעקת ההורים; אך בחלק מהמקרים עצם האזעקה גורמת לתינוק "להתעורר" ולחזור ולבצע את מה ש"שכח" ב-20 השניות האחרונות: לנשום!

ב"חישן" הקטן, יש לכך אפילו פעילות מקדימה. 5 שניות לפני פרוץ האזעקה, כלומר – 15 שניות מאז שהתינוק הפסיק לנשום, המכשיר המוצמד כאמור לגופו של התינוק – מתחיל לרטוט. הוא רוט על גופו של התינוק, ומנסה בדרך זו להעיר אותו.

במידה והצליח – מצוין, הוא אפילו לא יפעיל את האזעקה. רק אם נכשל במשימתו, ועברו 5 שניות נוספות בלא תגובה, האזעקה תפעל. אגב, במקרה בו הרטט פעל וגרם לתינוק לחזור ולנשום, לוח הבקרה שעל המכשיר הפצפון תציין זאת. נורה אדומה תאיר, ותעביר כך להורים את המידע החשוב, כי הייתה הפסקת נשימה קצרה של כ-15 שניות, אלא שהרטט העיר את התינוק.

עד כאן חלק מתוך הטור שלו, אם אתן מעוניינות לקרוא את הטור המלא, לחצו כאן

וכמובן, נסיים בתפילה שעורכי החדשות לא ייאלצו לדווח שוב על מקרים קשים אלו…