Amos Ben Gershom/ GPO

העוקץ מאחורי הסכמי הגג: 20 רשויות מקומיות צפויות לקרוס

בשנה האחרונה נחתמו הסכמי גג רבים שאמורים להבטיח בניה מסיבית בכל המדינה – כעת מתברר שמאחורי הטקסים הנוצצים עומד גרעון כלכלי כבד ואם הממשלה לא תכניס את היד לכיס, התכנית כולה צפויה לקרוס בקול רעש גדול

האם ההבטחה הגדולה של הסכמי הגג מתמוססים אל מול מבחן המציאות? בשבוע האחרון התפרסמו ידיעות על תביעות הדדיות שהוגשו בבתי המשפט בין רמ"י לעיריית קרית גת, לאחר שזו האחרונה מסרבת לקיים את הסכם הגג בטענה כי רמ"י לא עומדת בסיכומים איתם.

מתברר כי גם מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, סבור שיש סכנה פיננסית לרשויות שחתמו על הסכמי הגג: "בקריית גת, למשל, שמוסיפה כ־8,000 דירות, אנחנו חוזים בתוך שלוש שנים גירעון של 60 מיליון שקל" אומר כהן בראיון לאמיתי גזית ב'כלכליסט'.

כהן שבדק את הנושא לעומק והגיע למסקנה כי 20 מתוך 25 רשויות שחתמו על הסכמי גג ייקלעו לגירעון שוטף ויתקשו לתפקד, ממשיך לפרט, "באשקלון אנחנו צופים בתוך כחמש שנים גירעון שוטף של כ־30 מיליון שקל; יבנה תוביל לגירעון של כ־10 מיליון שקל ואילו אופקים יקבלו גרעון קבוע בכל שנה של כ־3 מיליון שקל".

ביזנעס שימושי

דעתו של כהן לא חדשה, לפני שבועיים הכריז הוא הכריז שהסכמי הגג הם "מכה שתדרדר את ערי הפריפריה. הדבר דומה להומלסים שסיפקו להם דיור, אבל לא חשבו על האוכל. לרשויות המקומיות לא יהיה תקציב לספק שירותים לתושבים".

כהן מסביר בראיון ל'כלכליסט' ממה נובעת המצוקה של הרשויות: "ברוב היישובים כל משק בית חדש יוצר גירעון, כי השירותים שהוא צורך יקרים יותר מתשלומי הארנונה שלו. בארבעת האשכולות הסוציו־אקונומיים הנמוכים כל דירה מוסיפה כ־5,000 שקל לגירעון בכל שנה, כי משק הבית צורך שירותי חינוך ורווחה רבים אבל מקבל הנחות בארנונה. כדי להתגבר על כך הרשויות גובות ארנונה מעסקים, שמשלמים יותר וצורכים פחות שירותים, אבל לא בכל יישוב אפשר להוסיף מספיק שטחי מסחר ותעסוקה שיפצו על כך".

כשנשאל כהן האם ראשי הרשויות הללו, שחותמים על הסכמי הגג, לא מודעים לבעיה? הוא ענה: "ראש ראשות בפריפריה שמקבל טיילת, פארקים, אולמות ספורט, מתקשה לעמוד בלחצים האלה, במיוחד כשהוא רואה הכנסות קצרות טווח מהיטלים שונים על הקבלנים. יש להם הזדמנות לקלוט אוכלוסייה צעירה ואיכותית ולייצר מציאות שבה העיר משנה את פנייה. הסכמי הגג פותרים לו בעיות שאין לו סיכוי לפתור לבד. ומשרד האוצר מפעיל עליו לחץ גדול לקדם כמה שיותר היתרי בנייה, כדי שמטה הדיור יוכל להתמודד עם התכלית שלשמה הוא קם: פתרון משבר הדיור".

לשר הפנים אריה דרעי יש פתרון למצוקה, אבל זה דורש כסף: "כל מה שצריך זה שהממשלה תסכים להכניס לתקציב רשת ביטחון לרשויות. לפי ההערכה שלנו צריך רק כ־600־300 מיליון שקל בשנה כדי שכל רשות שחתמה על הסכם גג תקבל תוספת תקציב שתאפשר לה להתאזן".

מקור: http://bizzness.net/

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו