צילום: פלאש 90

הרבנים הראשיים: "הכירו בערך לימוד התורה שהיא שיטת המשפט היהודית"

הרבנים הראשיים לישראל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א והגאון רבי דוד לאו שליט"א, פנו במכתב מיוחד אל מנכלי"ת משרד המשפטים בקריאה להכיר בערכה של תעודת "יורה יורה" של הרבנות הראשית למשפטנים במגזר הציבורי. המכתב המלא - בפנים

הרבנים הראשיים לישראל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א והגאון רבי דוד לאו שליט"א פנו במכתב מיוחד אל מנכלי"ת משרד המשפטים הגב' אמי פלמור, בקריאה להכיר בערכה של תעודת "יורה יורה" של הרבנות הראשית למשפטנים במגזר הציבורי.

במכתבם מדגישים הרבנים הראשיים כי "בלימוד ההלכה שהיא למעשה שיטת המשפט היהודית, מסגל הלומד לעצמו דרך חשיבה משפטית, שעשויה לתרום לו רבות גם בעבודתו בשירות המשפטי-הציבורי"

הרבנים הראשיים כותבים עוד כי "הם מבקשים לחזק את ידי מנכ"לית משרד המשפטים בקידום המהלך החשוב של הכרה בלימודי רבנות לצורך מתן גמולי השתלמות למשפטנים בשירות המדינה".

להלן נוסח המכתב:

בימים אלו מתנהל דין ודברים בין הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר, באשר לסוגיית ההכרה בלימודי הסמכה לרבנות לצורך מתן גמולי השתלמות למשפטנים בשירות המדינה.

אנו רואים חשיבות רבה בהכרה בתעודת 'יורה יורה' מטעם הרבנות הראשית לישראל, המהווה תעודת סמיכה לרבנות, לצורך אישור גמולי השתלמות למשפטנים.

הכרה שכזו תעלה על נס את הערך שרואה מדינתנו כמדינה יהודית ברכישת השכלה תורנית רחבה למשפטנים במגזר הציבורי, ובתרומתו של לימוד התורה לדמותו של המשפטן ולאיכות עבודתו.

יש לדעת כי מבחני הסמכה לרבנות דורשים לימוד היקף נרחב של חומר תורני על פני תקופה של מספר שנים, ומחייבים התנסות בארגון חומר לימודי בצורה שיטתית ומסודרת, יכולת אבחנה בין עיקר וטפל, פיתוח הזיכרון, יכולת ניתוח של סוגיות מורכבות ועוד.

הסמכה לרבנות עשויה, אפוא, להקנות למשפטן כלים משמעותיים שבהכרח דרושים לו לצורך ביצוע עבודתו.

זאת ועוד, בלימוד ההלכה שהיא למעשה שיטת המשפט היהודית, מסגל הלומד לעצמו דרך חשיבה משפטית, שעשויה לתרום לו רבות גם בעבודתו בשירות המשפטי-הציבורי.

יש לזכור, כי תנאי למי שמבקש לגשת לבחינה לקראת הסמכה לרבנות, הוא, בין היתר, לימודים במוסד תורני גבוה במשך 5 שנים לאחר גיל 18, ואישור מראש הישיבה או ה'כולל' על כך שהמועמד למד את הנושא כנדרש וראוי להיבחן.

התכלית שעומדת ביסוד תנאי זה הינה שהמועמד ירכוש יכולת ניתוח של סוגיות תלמודיות והיכרות עם דרכי המשא ומתן התלמודי בטרם ניגש ללימוד הלכה. במוסדות הלימוד הישיבתיים בכללותם, מקובל להתמקד בסדרה של מסכתות תלמודיות, הדנות בסוגיות משפטיות-תורניות שבין אדם לחברו, אשר בינן לבין תחומים שונים בעולם המשפט האזרחי הנוהג כיום, להבדיל, יש מכנה משותף רחב, כך שגם בהיבט זה עשויים הלימודים התורניים להביא תרומה של ממש לעבודת המשפטן. 

לאור האמור, אנו מבקשים לחזק ידייך בקידום המהלך החשוב של הכרה בלימודי רבנות לצורך מתן גמולי השתלמות למשפטנים בשירות המדינה.

0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

עם כל הכבוד מי שלמד בישיבה נזיקין הרבה יותר מוכשר במשפטים מאשר יורה יורה.
והמציאות הוכיחה שמי שלמד גמרא מאוד מוכר למשפטים.
[יעקב נאמן חיים הרצוג ואחיו יעקב ויבל"ח וינרוט אליקים רובינשטיין ועוד הרשימה ארוכה]

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו