בת אחת שואלת:
אני יכולה להבין שבשידוך צריך שכל צד ירצה את השני ושהשידוך ייעשה בלב שלם. אך קשה לי לחשוב ששידוך הוא גם עיסקה מסחרית שעלולה להתרחש מתוך חוסר אמון. ובכלל קשה לי לחבר בין המילים "עיסקה" ו"שידוך". האם כל החיים שלנו הם אינטרסים וכספים? אפילו בשידוכים?
שאלה טובה. הרי בשידוך שואלים את הבחור והבחורה אם הם מסכימים להשתדך ביניהם ומעוניינים בשידוך. יוצא אם כן שמימוש שידוך נעשה מתוך רצון טוב ורק אם שני הצדדים רוצים. וזה גם כתוב בתורה "נקרא לנערה ונשאלה את פיה" כלומר, זה משהו שצריך לעשות אותו ברצון, אז למה החלק המסחרי נכנס לכאן? למה מתחילים לדבר על הדירה והוצאות החתונה ומתעסקים בכספים?
אינני מוסמכת לענות מן הצד ההלכתי. לשם כך כדאי לשאול רב שבקי בהלכות האלו. אשתדל להסביר יותר מהמקום המקצועי והמעשי.
בשידוך יש שני מישורים. יש את החלק הרגשי שבו משדכים בן ובת מתוך כוונה ברורה להקים בית בישראל שהמרכיב הבסיסי שלו יהיה קדושה. ההחלטה שלהם בלב שלם שהם רוצים להשתדך ביחד ומקבלים זה את זו מתוך אמון הדדי, מבטאת את המישור הראשון.
אך יש גם מישור שני, מעשי מאד שבלעדיו לא תיתכן עיסקה משותפת בין שני הצדדים. ומהו החלק המעשי? בשביל לאפשר הקמת בית, צריך לדאוג להם למקום מגורים, לחשוב יחד ממה הם יתפרנסו, לתכנן את סגנון הבית (הוא ילמד היא בינתיים תפרנס, או כל צורה אחרת שיחשבו עליה). ופה נכנס החלק הכלכלי. כל דבר עולה כסף. מי ישלם על מה? כאן יש כבר עיסקה ויש שותפות לכל דבר. ובעיסקה כמו בעיסקה, חייבים ליצור מצב שבו כל צד יעמוד בדיבורו ויהיה ראוי לאמון של הצד השני. שאם לא כן, איך יתחיל הזוג את חייו בצורה בטוחה חסרת דאגות?
האם יתכן לחכות מספר שנים כדי שהאשה תסתדר קודם בעבודה כדי שיהיה להם בטחון כלכלי? אפשר, אך בינתיים מתבזבז זמן יקר. מצד שני אין ספק שראוי לחשוב על הדרך שבה הם יעמדו על רגליהם הם. הנה הגענו עמוק לחלק הכלכלי. אז האם זו עיסקה? כן. ומצד שני האם זו רק עיסקה? ברור שלא. יש כאן את שני המרכיבים: א. הרצון בלב שלם לבנות ביחד בית נאמן בישראל. ב. העיסקה בלב שלם.
האם החלק של העיסקה פוגם בחלק של הרצון? לא. הוא משלים אותו.
מה נותן תוקף לעיסקה ומחזק אותה? תארו לכם, התכשיטים! המתנות! תחשבו לעומק ואולי כדאי גם כאן לשאול את הרב, האם יתכן לעשות שידוך בלעדיהם? היתכן שידוך ללא נתינת מתנות? לא. הסיבה היא כי כשכשנעשית עיסקה בין שני צדדים, וזוהי עיסקה לכל דבר, צריך לתת לה ביטוי מעשי. מה הביטוי? הנתינה. נתינת המתנות.
חשוב להבין שללא החלק של העיסקה, לא רק של המתנות אלא עצם העיסקה, כל השידוך מוטל בסימן שאלה. כי אם אין דאגה לפרטים הטכניים של איפה יגורו ומה יעשו ומאין יקחו את ההוצאות, אין לשידוך בסיס (כלכלי או תיפקודי) שעליו הוא יוכל להתבסס. יוצא אם כן שהחלק של "העיסקה" יש לו משמעות גם בחלק של השידוך. אין אחד יכול לעמוד בלי השני.
מה דעתכם? האם יתכן שידוך בלי הגדרתו כעיסקה?
הניה גולדברג פסיכותרפיסטית משפחה ושידוכים אישי קבוצתי והרצאות בנות הורים זוגות 026424049 [email protected]
