הבה נעשה סדר עדיפויות. מה קודם למה? בחנו את עצמכם מה הדבר הכי חשוב לכם בחיים. הפרנסה? התורה? הילדים? אתם עצמכם? בני הזוג שלכם? החסד שאתם עושים? החברה? הרוחניות שלכם? הרוחניות של אחרים? החוויות? הטיולים?
איך תדעו? תבחנו את עצמכם, לאן המחשבות חוזרות כל הזמן? איפה המקום שבו אתם אומרים לעצמכם "אין לי כוח לזה" ומנסים לחמוק, ולאן אתם כל הזמן פונים? מה מושך אתכם לשם? למה דווקא לשם?
האם תוכלו להבין שהחלק הבסיסי ביותר, ראשון לכל דבר הוא להרגיש טוב?
איפה המקום שבו אתם מרגישים נפלא? האם בשידוך שאתם עוסקים בו אתם מרגישים טוב? אם לא, זו בעיה. חובה בכל שידוך להרגיש שאתם שלמים אתו. שהוא נותן לכם רגשות טובים.
מה ממלא אתכם? האם אם תדאגו קצת לעצמכם? או אם תקחו הפוגה מהריצות היומיומיות ותעשו משהו שאתם שמחים אתו? אולי לקנות בגד חדש? או רהיט חדש? חישבו היטב מה גורם לכם הנאה. התוכלו לפרגן לאדם הכי חשוב בעיניכם כלומר לעצמכם?
הדבר השני הוא הביחד. אם אתם מרגישים טוב עם עצמכם, התוכלו לשפר משהו בקשרים שביניכם? האם אלו קשרים בין בעל ואשה? או בין הורים לילדים? או סתם בין חברים?
זיכרו שהסדר הוא כזה. קודם כל אתם חייבים להרגיש טוב, אחר כך תדאגו למי שסביבכם.
אמא אחת חיתנה שני ילדים בהפרש של שבועיים. האם יתכן להצליח לעשות זאת? יתכן אך קשה. ביום החתונה של הילד הראשון, היא כמעט התמוטטה. לא מעבודה. כל המטלות תוכננו היטב מראש לשתי שמחות. הכל דפק כמו שעון. מה היה קשה? היא חששה שלא יהיו לה כוחות. כלומר: היתה לה חרדה לא מוסברת שמשהו לא ילך כראוי. ובשפה אחרת, ברגע האחרון, היו לה חרדות מהשמחה עצמה.
החשבון היה פשוט. אם היא תרגיש לא טוב, השמחה תושבת.
שאל בעלה, מה לעשות כדי שתרגישי טוב? תגידי מה את מבקשת ותקבלי. לא היה לה מה לבקש. ואז בעלה חשב רגע ואמר: האם את יודעת איך תיפקדת נפלא עד כה? הראי לי עוד אשה שמחתנת בזה אחר זה ומתפקדת כל כך טוב. אין אשה שעושה כל כך הרבה בכל כך מעט זמן. כלומר: מה הוא בעצם עשה? לא היה לו משהו מסויים לתת לה, ואז הוא החליט לומר לה כמה מילות הערכה אמיתיות.
במה זה הועיל? האם שמתם לב מה קורה לבן אדם שנותנים לו הערכה?
פתאום היא נרגעה. לקחה אקמול, נכנסה למיטה. נחה חצי שעה וקמה בחיוך לקראת החתונה.
הפטנט הוא לזכור שכשבן אדם קשה לו, לפני שמנסים להקל עליו, אולי כדאי לנסות למלא לו את הרזרבות בנשמה.
ומה התוצאה: לפני שהם יצאו לשמחה, היא אמרה לו: אתה יודע, המילים שלך עזרו לי מאד. ואז היא הוסיפה: תמיד אתה יודע להגיד את המילים הנכונות במקום הנכון (גם הוא היה זקוק למילוי רזרבות).
האם תוכלו לשים לב למה שקורה עם עצמכם? מתי אתם מרגישים שהגעתם לקו השבר? נכון, כשהתרוקנתם מהאנרגיות שלכם. האם יתכן למלאות את עצמכם ולהמשיך לשמוח?
הניה גולדברג פסיכותרפיסטית משפחה ושידוכים בנות הורים זוגות אישי קבוצתי והרצאות 026424049 [email protected]
