רבינו הרה"ק רבי אברהם גרשון מקיטוב זיע"א נולד בערך בשנת תנ"ו בעיר בראד לאביו הגאון רבי אפרים ששימש ברבנות בעיר.
גדולתו בתורה צפה ועלתה והוא זכה להערכה רבה מצד כל גדולי הדור והרבנים הן האשכנזים והן הספרדים, שעמדו עמו בקשרי מכתבים והרבו להללו ולשבחו במכתביהם. גדולתו הייתה הן בנגלה והן בנסתר. וחידושיו פזורים בספרים שונים. תשובה בהלכה בענייני סת"ם שרדה ומודפסת בספר "אור כי טוב", וכמו"כ מובאים דבריו בספרי שו"ת שונים מאותה התקופה.
אחותו של רבינו נישאה למרן הבעל שם טוב הקדוש, זי"ע. מספרים כי בתחילה לא עמד רבינו על סוד גדולתו של הבעש"ט, אולם מאוחר יותר דבק בו והפך לתלמידו הגדול ולמקורבו יותר מכל אחד אחר, כשבמהלך כל השנים, גם כשהתגורר במרחק ממנו – שמר עמו על קשר מכתבים רציף, ובו רואים כי הם שיתפו זה את זה בסודות התורה ובעיניני עלית נשמות ומעיד במכתב שגם רבינו זי"ע ידע והבין בזה, ואף בענייניהם הפרטיים.
בשנת תצ"ה עלתה במחשבה לפני רבינו יחד עם מרן הבעש"ט לעלות בצוותא לארץ ישראל ולחונן את עפרה, אולם תכניתם לא יצאה אל הפועל. בשנת תק"ב נסע רבינו לארץ ישראל, ודבק ברבינו האור החיים הקדוש, שאליו שלח אותו גיסו הבעש"ט. אולם בנסיעה זאת לא השתקע רבינו בארץ, והוא שב חזרה לעיר בראד, שם אירע לו סיפור הנס המתואר בספר אור כי טוב על רבינו הק' זי"ע, ושוב נסע לארץ ישראל, הפעם על מנת להשתקע בה.
דרכו לארץ ישראל עברה דרך העיר קושטא, שם נתחבב על רבני העיר וראשי הקהילה, ומני אז שמר עמם על קשר, ולאחר מכן השתקע בעיר חברון, שם נשא חן בעיני העם ואף בעיני השרים והישמעאלים תושבי המקום.
בביקורו בירושלים עיר הקודש באותה תקופה הופעל עליו לחץ כבד שיואיל לקבוע משכנו בתוכם, וישמש להם כרב, אולם רבינו מאן להצעה וסרב בכל תוקף. במכתבו אל גיסו הבעש"ט הקדוש כותב על אותו ניסיון "אמרתי בלבבי, כל ימי ברחתי מהכבוד, בוודאי עכשיו הוא מעשה פלוני, הוא צד אותי במצודות הגאווה" בהמשך אותו מכתב, מספר רבינו שמרוב ההפצרות הרבות כמעט ונעתר להם, אולם משהתחיל לכתוב מכתב לבני משפחתו היושבים בחברון שיצטרפו אליו לירושלים, נפלה עליו כבדות עזה ולא היה יכול להמשיך במלאכת הכתיבה. הרב ראה בזאת אות משמים, ושב להתיישב בעיר חברון.
בשנת תקי"ג עבר להתגורר בירושלים ולמד בישיבת בית א-ל של המקובל הגאון רבי שלום שרעבי – הרש"ש זצוק"ל. ובכ"ה באדר א' שנת תקכ"א נסתלק רבינו לשמי רום, נשמתו הטהורה עלתה השמימה, וגופו הט' נטמן בשיפולי הר הזיתים, שעליו יופיע במהרה המבשר טוב, ויקיצו שוכני עפר בב"א
ברבות הימים נעלם הציון הק' עד שבחסדי שמים גילו את מצבת קבורתו בשלמותו עומד במקומו, ותמיד היה ציונו הק' מקום לשפוך שיח לפני שומע תחינות עמו ישראל ברחמים, סיפורי ישועות מקרוב ומרחוק בהן נפקדו המשתטחים על הציון הקדוש ביומא דהילולא ולאו דווקא בו.
בברכת והוראת גדולי וצדיקי הדור שליט"א נכנס לעובי הקורה העסקן הנמרץ הרה"ח רבי נחמיה הויזמן שליט"א להביא לבשורת העם כי הנה עומד כאן תחת בתינו ציון של תלמיד וגיס הבעש"ט הק' הינו, וכמו כן דואג למען ציבור העולים לתפלה ותחנונים על הציון בכל השנה ובפרט ביום ההילולא דיליה, ומקדיש ממיטב עיתותיו למען הציון הק' והנצחת מורשתו הכבירה, כמו"כ דאג לשיקום חלקת הקבר וקבריהם של הבן והנכד וכמו כן בכוונתו לשפץ גם את קבר רעייתו של רבינו ובנו רבי חיים אהרן זי"ע הקבור ליד קברי תלמידי הבעש"ט זיע"א בטבריה, ולדרכי גישה נוחים.
כאמור גם השנה סודרה בעזהי"ת דרכי גישה מהדרין לציון הקדוש ואוהל עם במה מיוחדת ותאורה וכיבוד קל במשך כל היממה, כמו כן סודרה אבטחה במקום בכל עת ההילולא, בשיתוף גורמי בטחון וההצלה. אודות לסיוע מיוחד מאחד שנפקד בישועה גדולה בתפילתו בשנה שעברה בציון הקדוש, סודרה הסעות מירושלים חינם ומכל רחבי הארץ במחיר מסובסד.
ישראל