הלכה א'
בתשעה באב בשחרית אין מניחין תפילין, משום דתפילין נקראין פאר. וגם אין לובשין טלית גדול, משום דכתיב "בצע אמרתו", ומתרגמינן: "בזע פורפירא דיליה" שהכוונה שנפרעו הציציות, אלא לובשין טלית קטן בלא ברכה.
קרא עוד:
[postim]
ומשכימין קצת לבית הכנסת, ואין מדליקין נר תפילה כלל. ומתפללין גם כן בנחת ודרך בכי. ואומרים מזמור לתודה, והש"ץ בחזרת התפילה אומר "עננו" בין גואל לרופא, כמו בכל תענית ציבור. ואינו אומר ברכת כהנים. ולאחר התפילה אומר חצי קדיש.
הלכה ב'
אין אומרים לא תחנון ולא "אל ארך אפים", משום דאקרי "מועד" {וכמו שנתבאר שבעז"ה כשהמשיח יבוא ימים אלו יהיו ימי ששון ומשתה}. ומוציאין ספר תורה וקורין "כי תוליד בנים" וגו', ועולין לתורה ג' אנשים כמו כל קריאת התורה בימות החול. ונכון שהעולה יאמר בלחש קודם הברכה "ברוך דיין אמת".
אחר קריאת התורה אומרים חצי קדיש, ומפטירין "אסוף אסיפם" בניגון איכה, ומחזירין את הספר תורה, ויושבים על הארץ ואומרים קינות. ויש להאריך בהם עד סמוך לצהרים.
אחר כך אומרים "אשרי", ואין אומרים "למנצח" {ג"כ מהסיבה שימים אלו נחשבי למועד}, אלא "ובא לציון" וגו', ומדלגין את הפסוק "ואני זאת" וגו', לפי שהיה נראה כמקיים ברית על הקינות. ועוד, דלא שייך לומר "ואני זאת בריתי" וגו' "לא ימושו מפיך" וגו' שהם פסוקים על התורה הק', כיוון שהכל בטלים ואסורים בדברי תורה. אבל בבית האבל בכל השנה חוץ מתשעה באב אומרים אותו, שאף על גב שהאבל בטל מדברי תורה, המנחמים אינן בטלין.
ואומרים "ואתה קדוש" וגו', ואומרים קדיש שלם בדילוג תתקבל {וכמו שנתבאר}. עלינו. קדיש יתום. ואין אומרים לא שיר היחוד ולא שיר של יום ולא פיטום הקטורת. ונכון שכל אחד יקרא אחר כך מגילת איכה לעצמו.
שתדע שאתם פשוט אדירים !!!
אני כ"כ הרבה לומדת מהאתר הזה ומההלכות היומיות!!!
חזקו ואמצו והמשיכו …
תודה ענקית…….!!!