David Cohen/Flash90

לא קוראים לזה ספר / שמחה פשיטיק

יש את ספרי הקריאה בעלי הערך הספרותי, ויש את אלו שאולי אמנותיים ברמה גבוהה מאוד, אבל זאת לא אמנות ספרותית – לקראת שבוע הספר, הסופר שמחה פשיטיק בטור על ספרים וספרות

שאלני יהודי יקר: "איך יתכן שמישהו מהציבור שלנו הגיע לרמה כזאת של כתיבה ספרותית?" אז קודם כל תודה על המחמאה. אינני יודע אם היתה השאלה רטורית, או אולי ביקש תשובה עליה. אבל נקודה חשובה קפצה בראשי למשמעה. היא לא הייתה קופצת, אלמלא שמעתי זמן לא רב לפני כן מידיד אחר את דעתו, לפיה לציבור שלנו חסר ידע בסיסי בתחומים שונים, ולטעמי אף משונים.

הציבור "שלנו", כלשונם הזהורית, איננו פחוּת-ערך ואיננו חסר-משכל משום היותו הציבור "שלנו". כך שאין כל קל וחומר בעניין, ולא ניתן לומר "אפילו שהוא מהציבור שלנו, בכל אופן הוא מצליח ל…" וכולי. תחומי העניין אצלנו הם אחרים; חשובים יותר, נעלים יותר, משמעותיים יותר.

ולעצם השאלה בעניין הספרות, התשובה מורכבת משלבים. אך ברצוני להתמקד בבסיס. שם, ביסוד, קמה וגם ניצבת, כמובן, גמיאת ספרים מרובה, כהלך צמא הבא מן המדבר. קריאה, במיוחד בגיל הצעיר, מזינה את החוש הספרותי הקיים בכל אחד. אין בכך כל חידוש. בנוסף, להשלמת התמונה, מומלץ אף להאזין לסיפורים מושמעים. שכן פעמים אין הילד יודע כיצד מבטאים מילה פלונית שראו עיניו, ולכן ברא לו יוצרו גם צמד אוזניים, למען יוכל לשמוע את ההגייה הנכונה; זאת, באמצעות מספרי סיפורים למיניהם.

זכורני, בהיותי טלה רך, בבואי לביתי מן התלמוד-תורה, הייתי ממהר לחבוש לראשי אוזניות אימתניות אשר צורת קשת להן, וכך הייתי מבין ומאזין למעשיות שונות שבקעו מן הקלטת (לצעירים: שאלו את הוריכם אודות קופסה מלבנית זו, אשר סליל חום מתגלגל בתוכה, ופעמים מבצבץ ועולה, עד שבאה אצבע מיומנת הנתחבת בקַסֶטָה, ומסובבתו עד אשר ישוב למקומו…)

אולם בעיית הדור, מבחינה ספרותית, היא כמובן "ספרי" הקומיקס. סח לי מאן דהוא העוסק בהפצת ספרים, שספרי הקומיקס הללו נמכרים אלפים-אלפים. וזה עצוב. בילדותי היו ספרי הקומיקס מועטים, והיוו כחמישה אחוזים ממדף הספרים. כיום הנתונים התהפכו.

בעיני ראיתי נער האוחז בידיו עלילון – קומיקס בלע"ז – ומעיין בו. כמות המלל בכל דף היתה כה דלילה, שספרתי בקושי עשר שניות והוא כבר דפדף אל העמוד הבא. ללמדנו, שהתובנות הספרותיות העולות מקריאת עלילונים לסוגיהם, שוות ערך לעיון בשילוט כבישים.

אין לי דבר, ואף לא חציו, נגד קריאת העלילונים עצמם, אך אם חפצים אתם להעלות את רמתו של ילדכם, לפחות תנו לו גם ספר קריאה אמיתי (לאו דווקא את הספר 'צדיק סופית'…(. בין כה וכה את העלילון הוא מסיים לקרוא רבע שעה אחרי שנרכש, וממילא נותר לו די זמן בשביל הספרים האמיתיים. כי כשאומרים שאנחנו 'עם הספר', לא מתכוונים לספרי קומיקס…

0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

כל מילה בסלע.
צריך לכתוב הרבה יותר חריף
זה ממש חורבן הדור.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו