בית המשפט העליון בראשות הנשיאה חיות דחה לאחרונה את עתירתן של עיריית רמלה ונשר מפעלי מלט, כנגד הקמתו של מתחם "רג"מ לוד", מתחם התחזוקה והדיור הענקי המתוכנן לקום בין רמלה ולוד.
המתחם הינו חלק מתוכנית הפיתוח האסטרטגית של רכבת ישראל לשנת 2040, אשר תאפשר הגדלת מספר הנסיעות מ-67.7 מיליון בשנת 2018 ל-300 מיליון בשנת 2040, ומתוכנן לקום על כ-2000 דונמים, בעלות של 6 מיליארד ₪.
פרויקט רג"מ, אשר הינו חלק מתת"ל 45א', המייעדת שטחים לדיור תחזוקה ותפעול רכבות, אושר כתוכנית תשתית לאומית בשנת 2009, וקודם בוועדות התכנון בין השנים 2011-2013.
בשנת 2013 הגישה עיריית רמלה את העתירה הראשונה כנגד התוכנית, אשר נמחקה על ידה לאחר הערות בית המשפט. במרץ 2018, לאחר סיום ההליך התכנוני שכלל גם החלטת ממשלה לקידום הנושא, הוגשה עתירה נוספת על ידי עיריית רמלה ונשר מפעלי מלט, אשר הובילה להפסקת קידום הפרויקט עד להחלטה בעתירה שהתקבלה לאחרונה.
רכבת ישראל טענה בתגובתה, שהוגשה באמצעות הלשכה המשפטית של החברה בראשות עו"ד הילה שמיר, ועו"ד טלי ענבר-גולן ממשרד עו"ד בלטר, גוט אלוני ושות', כי העתירות הנדונות הן עתירות NIMBY (Not in my back yard), אשר עוסקות בטענות תכנוניות טהורות המצויות בלב שיקול הדעת התכנוני של הות"ל, ואינן מהוות עילה להתערבות בית המשפט, וכן דחתה את כל הטענות הנוספות שהועלו ע"י עיריית רמלה לעניין הפיתוח העתידי של מתחם התעסוקה ברמלה.
צילום: ברחנא אדריכלים ובוני ערים
כעת, לאחר למעלה משנה שבה הוקפא הפרויקט בשל העתירות, פרסם בית המשפט העליון את החלטתו, המקבלת את כל טענות הרכבת במלואן. "ניתן כמובן להבין ללב העותרות, הסבורות כי המתקנים הנדונים אינם משרתים את האינטרסים שלהן, אך העתירות אינן מגלות כאמור כל עילה להתערבותנו. אכן, כטענת המשיבים, קשה להשתחרר מן הרושם כי מדובר במקרה אופייני".
"כל רשות מקומית מעוניינת כמובן בקו רכבת ובתחנת רכבת שישרתו את תושביה, אך נראה כי אף רשות אינה מעוניינת "לארח" מתקני תחזוקה ותפעול, וכל אחת מעדיפה כי אלה ימוקמו במקום אחר, "לא בחצר האחורית שלי". זהו אפוא תפקידם של מוסדות התכנון המוסמכים לקבוע את המקום המתאים ביותר למתקנים אלו. ומשלא נמצא פגם חוקי בהחלטות שהתקבלו, אין מקום להתערבותנו."
תוכנית 2040 כוללת הרחבה משמעותית של רשת המסילות, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות (חשמול, מערכת איתות מתקדמת), גידול במספר מערכי הרכבות (מ-139 בשנת 2020 ל-511 בשנת 2040), וגידול משמעותי בכמות הנסיעות השנתית (מ-59.6 מיליון נסיעת בשנת 2016 ל-300 מיליון בשנת 2040).
לצורך השגת יעדי התוכנית, לרכבת דרושים מתחמי תחזוקה ודיור. לשם כך, פעלה הרכבת ליצירת תכנית תת"ל 45 א', המייעדת שטחים לצרכי דיור תחזוקה ותפעול לרכבות במתחם לוד (בצמידות למתחם לוד הקיים) ובמתחם רג"מ (רמלה-גזר-מודיעין) אשר יספק מענה למחסור החמור הארצי בשטחי דיור ותחזוקה. המחסור הקיים כיום לא מאפשר את הטיפול הראוי ברכבות והתמיכה בגידול העצום בביקוש לשירותי הרכבת ולפיתוח מערך הארצי של התחבורה הציבורית. הקמת מתחמי תחזוקה דיור ותפעול לטיפול ברכבות תשרת את רשת המסילות המתפתחת ואת היקף מערכי הנייד הגדלים בהתאמה.
