פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה על ידי רשמת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, סימה קרמר, חייב חברה שהעסיקה עובדת מאוקראינה שנכנסה לישראל כתיירת ב-2017, לספק לה מגורים ולשלם את חלקם הארי.
העובדת, א', הועסקה בחברת "דקא מלונות בע"מ" – חברת השמה של עובדים בענפי תיירות, תעשייה ומסחר. העובדת הגיעה לארץ כתיירת, וזמן קצר לאחר הגעתה, הגישה בקשה להכרה כמבקשת מקלט.
בתקופת העסקתה, בשנים 2019-2017, דקא העמידה לרשותה של א' מגורים בהרצליה, סמוך למקום העבודה, וא' נתנה הסכמתה כי תחויב בסכום של כ-1,000 שקלים לחודש על הוצאות המגורים, וכן על ההוצאות הנלוות.
למרות כל אלו, תביעתה של א' נתקבלה על ידי בית הדין לעבודה, שחייב את החברה לשלם כ-40 אלף שקלים. בית הדין לעבודה למעשה מבטל כליל את ההבחנה בין עובד זר המועסק כחוק לבין עובד בלתי חוקי. ההשלכות, כאמור, אמורות להיות דרמטיות, באופן שיפגע במעסיקים ובעובדים הזרים כאחד.
במסגרת הערעור מתבקשת גם חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, שלא הוגשה במסגרת ההליך – על אף הסכמת כל הצדדים בנחיצותה.
עו"ד נעמה שבתאי בכר, המייצגת את חברת דקא, מסרה: "לצפות מחברת כוח אדם שתשכן מאות עובדים, ותממן את רוב העלויות, זה אבסורד. חברות יפורקו בשל הוצאות מגורים".
מעו"ד אולג סלבוטסקי, המייצג את א', נמסר: "מדובר בפסק דין נכון וצודק, המונע המשך ניצול של עובדים מוחלשים אשר מקופחים בזכויותיהם".
