במהלך השבועות האחרונים הופעלו על יצרני הרכב הגדולים לא מעט לחצים להצהיר בשבוע של ועידת גלזגו על מעבר גורף להנעה חשמלית, אבל ליצרנים יש תוכניות שונות.
אמנה שהחתומים עליה מתחייבים שלא למכור מכוניות מזהמות משנת 2040, צפויה להתפרסם השבוע, והיא כוללת גילויים מעניינים. מקרב יצרני הרכב הגדולים וגם כמה מדינות – מסרבים לחתום על האמנה. בין המדינות שסירבו – ארה"ב, גרמניה וסין, ומבין יצרני הרכב הגדולים – טויוטה ופולקסווגן – שנמצאות בדרך כלל בשלושת המקומות הראשונים בעולם מבחינת מכירות.
הסיבות שהביאו את יצרני הרכב להימנע מחתימה על האמנה – טויוטה הודיעה כבר לפני כמה חודשים כי אינה רואה בפיתוח של רכב חשמלי יעד עליון וכי רכבים חשמליים ישתלבו עם יתר מכוניותיה ברחבי העולם. הצהרותיה של טויוטה לא פוגעות בינתיים בתוצאותיה הכספיות וסביר להניח שגם לא יפגעו.
פולקסווגן דווקא הצהירה שוב ושוב על עתיד חשמלי, אבל המשותף לטויוטה ולפולקסווגן הוא שחלק ניכר ממכירותיהן מרוכז בשווקים שכלל אינם מערביים, כלומר דרום אמריקה, אפריקה ואסיה. פולקסווגן וטויוטה יודעות היטב שבאפריקה ובדרום אמריקה לא יוקמו בקרוב עמדות טעינה לרכב חשמלי או עמדות תדלוק מימן – ואם הן לא ייצרו עבור מדינות אלה מכוניות – מישהו אחר כן ייצר.
מבין יצרני הרכב שהתחייבו לא לייצר מכוניות מזהמות משנת 2040, נמצאות וולוו, פורד, GM, דיימלר, BYD ו–JLR, החברה האם של יגואר ולנד רובר. למרות שמדובר בשמות מרשימים, בפועל 6 יצרני רכב מתוך מעל 200 יצרני רכב פעילים בעולם, שכ-50 מהם הם יצרנים מערביים גדולים, הוא מספר חלש למדי. מעבר לכך, ברמה הפוליטית העובדה ששלוש כלכלות גדולות: גרמניה, סין וארה"ב מסרבות לחתום על הסכם כזה מעלה ספק משמעותי לגבי מידת האפקטיביות שלו, כי יצרני רכב שייצרו מכוניות מזהמות אחרי 2040 יוכלו למכור אותן בארה"ב ובסין – שני השווקים הגלובאליים הגדולים בעולם.
