העושר אינו ערובה לאושר, אבל את האושר קשה יותר למדוד: משרד הפנים פרסם את נתוני המחקר שערך באמצעות הלמ"ס ובו הוא מדרג את יישובי הארץ לפי רמת החיים והמצב הסוציו אקונומי השורר בו. ברשימה לא מופיעים חידושים מעניינים וכבכל שנה גם השנה: הערים החרדיות מופיעות בתחתית הרשימה ואילו כמה מהיישובים והערים החילונית שבמרכז הארץ מככבות בראשה.
קרא עוד:
[postim]
המחקר שבדק את רמת ההכנסה לנפש, רמת המינוע במשפחה ועוד פרמטרים נוספים, מדרג את ערי ויישובי ישראל לפי מדרוג שבין 1 ל-10 כשהמספר הנמוך מגדיר יישוב במעמד נמוך ואילו המספר הגבוה מאפיין עיר או יישוב במעמד כלכלי גבוה.
היישובים סביון, עומר וכפר שמריהו מופיעים בראש הרשימה, כיישובים במעמד כלכלי גבוה ואילו דווקא הערים שמילה 'עילית' צמודה לשמם, מופיעות בתחתית הרשימה. הלוא הם ביתר עילית ומודיעין עילית. לצידם מופיעים יישובים בדואים בנגב ועוד.
תל אביב מופיעה באשכול 8 ואילו ירושלים המתחרדת והולכת תופסת את מקומה באשכול 4. אשדוד מופיעה במקום החמישי, חיפה באשכול 7 ולצידה ראשון לציון ופתח תקווה במקום נמוך במדרגה אחת – 6.
יצוין, כי בעבר הוכח במחקרים שנעשו, כי אמונה וחיים מתוך אידיאל מביאים לאושר שערכו גבוה יותר מאשר עושר. אנו איננו זקוקים למחקרי שיאשש זאת לאחר שידוע מאמר חכמינו כי 'איזהו עשיר? – השמח בחלקו!', אולם האושר הפנימי אינו מדיד ואינו נתון למספרים מוחלטים כמו מדד העושר ועל כן קיים קושי לכמת אותו ולמדוד אותו במונחים אבסולוטיים.
המחקר נערך לצורך קביעת מדיניות ומתן מידע לרשויות המקומיות באשר לדירוג האוכלוסייה המתגוררת בהן, לשם הקצאת משאבים וקביעת סדרי עדיפויות.
