"החוק לעידוד השקעות הון – מס על המגזר העסקי"

אתמול פורסם כי ארבעת החברות הגדולות במשק הישראלי מקבלות הטבות מס בשווי המגיע לכדי פי ארבע מסכום המס אותו הם משלמות. האוצר הצדיק את מתווה החוק המקנה להן את ההטבות, החוק לעידוד השקעות הון, אבל מי שיוצא נגד העיוותים שבחוק ומבקש לשנותו, הוא דווקא אדם הנטוע היטב במגזר העסקי, ומשמש כנשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין.

קרא עוד:

[postim]

"החוק במתכונתו הנוכחית הוא אחד החוקים המפלים והמעוותים שנוצרו בישראל וקשה להבין כיצד משרד האוצר אינו מתמודד כבר עכשיו עם בעיה זו".

לדבריו, "החוק אינו חוק לעידוד השקעות הון אלא חוק לעידוד היצוא התעשייתי. בחוק החדש אין כל דרישה לביצוע השקעות הון חדשות וליצירת מקומות עבודה חדשים. הקריטריון המרכזי המזכה בהטבות מס מופלגות, הוא ביצוע יצוא תעשייתי של 25 אחוזים. החוק מפלח את כל המגזר העסקי לרוחבו בנדבכים של אפליות בלתי הוגנות ובלתי צודקות: אפליה לרעה בתוך מגזר התעשייה עצמו של חברות יצואניות לעומת חברות הפועלות בעיקר בשוק המקומי ויוצרות מקומות עבודה ; אפליה לרעה של יצוא שירותים בעל ערך מוסף גבוה לעומת יצוא תעשייתי בעל ערך מוסף נמוך יותר; אפליה לרעה של הפריפריה לעומת המרכז שכן עיקר המפעלים הנהנים מהחוק נמצאים במרכז ולא בפריפריה ואפליה לרעה של כלל המגזר העסקי בישראל לעומת קבוצה מצומצמת של מפעלי תעשייה".

לין חידד את הפרדוקס שהחוק יוצר ואת המגמה ההפוכה מכוונתו אותה הוא מעודד מבלי משים: "מתוך רצון לפשט את החוק לעידוד השקעות הון יצרו פרדוקס. החוק הפך להיות לחוק של אנטי השקעות הון: בתכנון מס פשוט יכול מפעל תעשייתי שאינו עומד בדרישת יצוא של 25 אחוז לסגור קווי יצור ולפטר עובדים המוקצים לשוק המקומי ובדרך זו להעלות את שיעור היצוא מעבר ל-25 אחוז. אם הוא יעשה כך הוא ישלם מס חברות מהנמוכים ביותר בעולם וכשהוא ימשוך רווחים הוא ישלם 15 אחוז מס במקום 30 אחוז מס. בשורה התחתונה זה יהיה לו כדאי".

עוד הוסיף לין כי "אי שינוי החוק יוצר מצב שעל מנת לממן הטבות מס לקבוצה נבחרת של מפעלי תעשייה מטילים תוספת מס על כלל המגזר העסקי. השווי של הטבות המס הוא פי 8 מתוספת ההכנסה שתצמח מהעלאת מס החברות באחוז אחד. העיוות הבולט בחוק זה הוא העובדה שבעלי החברות של הקבוצה הנבחרת שמושכים רווחים ישלמו מס שהוא מחצית מזה המשולם על ידי כלל המגזר העסקי, (30 אחוז).

לין הדגיש כי הביקורת אינה על החברות היצואניות ועל חברות העילית ואסור להסיט את תשומת לב מהנקודה המרכזית – החברות הנהנות אינן אשמות ותרומתן למשק גבוהה מאוד, אולם הביקורת היא על מדיניות כלכלית מפלה וכושלת היוצרת במשק הישראלי אי צדק משווע וחסר היגיון. גם חברות שניתן להגדירן כנבחרות עדיין מסוגלות , ומן הדין, שישלמו מס הוגן.