"כבר עתה התחייבויות הממשלה להוצאות בשנים 2015 ואילך גבוהות בכמה מיליארדי שקלים מהתקרה הקבועה בחוק. במידה והצמיחה לא תהיה מהירה במיוחד, גם אם הממשלה תפחית את התחייבויותיה להוצאות בהתאם לתקרה, יהיה צורך בהעלאה נוספת של ההכנסות ממסים כדי לעמוד ביעדי הגירעון לשנים 2015 ו-2016".
קרא עוד:
[postim]
כך כתבו היום כלכלני בנק ישראל והורידו באחת את המסכה האופטימית שמנסה לפיד לעטות.
אנשי הבנק שניתחו את הצעת התקציב הנוכחית הסיקו כי כבר כעת חורגות ההוצאות הצפויות של הממשלה בשנת 2015 בכ-6 מיליארד שקל מתקרת ההוצאה המותרת לשנה זו. פער גדול זה, שכאמור יחייב את הממשלה לבצע קיצוץ בתקציבה בסכום זהה, נובע מהעובדה שחלק ניכר שבהם נקטה הממשלה כדי להקטין את הוצאותיה בשנת 2014 הם חד-פעמיים, כגון דחיית תוספת השכר לעובדי השירות הציבורי, וכן מהתוספת שעליה כבר סוכם לתקציב הביטחון.
לדברי מחברי העבודה, המשמעות המעשית של הפער העתידי בין הוצאות הממשלה לבין תקרת התקציב היא שבשנה וחצי הקרובות לא תוכל הממשלה להחליט על הוצאות חדשות, מבלי להפחית במקביל את הוצאותיה בסעיפים תקציביים אחרים.
וכאן מגיעה שורת המחץ האומרת כי גם אם הממשלה תבצע בשנת 2015 את הקיצוץ הנדרש כדי לעמוד בתקרת ההוצאה, יהיה הגירעון באותה שנה גבוה מזה שנקבע על פי תוואי יעד הגירעון הפוחת שאישרה הממשלה בקיץ 2012.
בנוסף לכך, בעיית הגירעון בתקציב אף תלך ותחריף בשנים שלאחר מכן. מסיבה זו, מסבירים אנשי חטיבת המחקר של בנק ישראל כי כדי לשמור על תקרת הגירעון בשנים 2015 ו-2016, יהיה על הממשלה להטיל מסים נוספים בסכום של כ-4 מיליארד שקל בשנת 2015, ושל כ-7 מיליארד שקל נוספים בשנת 2016.
בסביבתו של לפיד ציינו בעקבות דברי חטיבת החקר כי "אנחנו רואים שגם בבנק ישראל מגבים את החלטות הממשלה ושר האוצר. אם זה היה תלוי רק בבנק ישראל, הם היו מטילים גזירות נוספות על הציבור, כמו למשל מיסוי על קרנות ההשתלמות וביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות, וזאת בנוסף לשאר ההתאמות שאושרו בממשלה.
גם בבנק ישראל יודעים, כפי שהם כותבים בניתוח, שהמהלכים של שר האוצר היו כורח המציאות. בתוכנית הכלכלית שאישרה הממשלה יש עידוד ליציאה לעבודה של אוכלוסיות ששיעור ההשתתפות שלהן בכוח העבודה כיום קטן ביותר. לכן, גם אם הממשלה תצטרך בעתיד לגבות עוד מסים, הנטל הנוסף יתחלק בין יותר אנשים, ולכן תוספת הנטל האישית תהיה קטנה יותר".
