תשלומי המס של החברות הגדולות במשק משמשים אינדיקציה אמינה לרווחיהם. אם בעבר כיכבו חברות התקשורת בראש טבלת משלמי המסיים הרי שלאחרונה עקפו אותם הבנקים המתייצבים בראש הרשימה: חלקם היחסי של הבנקים בהכנסות המדינה ממסים עולה בהתמדה במהלך השלוש השנים האחרונות, והוא היווה כ-15% מכלל מס החברות שגבתה המדינה במהלך 2012.
קרא עוד:
[postim]
במקביל, חלקן של חברות הסלולר במסים יורד – כך מעולה בדיקה שנערכה בקבוצת איילון ושפורסמה בדה מרקר. הבדיקה נערכה על רקע הביקורת הציבורית לתשלומי המס הנמוכים שמשלמות החברות הבינלאומיות הגדולות במשק הישראלי.
על פי בדיקת איילון, ברבעון הראשון של שנת 2013 שילמו חמשת הבנקים הגדולים במשק (הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) כ-1.2 מיליארד שקל מס. בשנת 2012 כולה שילמו חמשת הבנקים כ-3.4 מיליארד שקל, ואילו בשנת 2011 שילמו חמשת הבנקים 2.08 מיליארד שקל.
"היה ורמת הרווחיות של חמשת הבנקים הגדולים תישמר ברבעונים השני עד הרביעי של שנת 2013, הם יהיו אחראים לכ-15.3% מהכנסות המדינה ממסי חברות", מסביר האסטרטג הראשי של קבוצת איילון יניב פגוט. "זאת, ביחס ל-11.2% בלבד מהכנסות המדינה ממסים אלו בשנת 2012 ו-6.9% מהכנסות המדינה ממיסי חברות ומיסוי עצמאים בשנת 2011".
באיילון מציינים כי האוצר נהנה מהרווחיות הנאה של הבנקים בישראל, והיא מהווה עבורו "פרה חולבת". "בעוד רבים וצודקים מתקוממים על ריכוזיות המערכת הבנקאית והעמלות הגבוהות אותן היא גובה הרי יש מי שנהנה במיוחד מהרווחיות הנאה של הבנקים בישראל. לאוצר המדינה אינטרס בולט לעין בצמיחת רווחיות המערכת הבנקאית", הם כותבים.
באיילון מדגישים שבניגוד למגזרים אחרים במשק, שמשלמים לעתים שברירי אחוז מס (כמו חברת טבע ב-2012 ששילמה 0.3% מסים), אחוז המיסוי האפקטיבי שמשלמים הבנקים גבוה במיוחד וקרוב למס הקבוע בחוק. "הדבר נובע, בין השאר, מכך שהבנקים מרוויחים הרבה כסף באופן נומינלי ובהשוואה למגזרים אחרים במשק.
"זאת, על אף העובדה כי התשואות להון במערכת הבנקאית המקומית אינן מרשימות בפרספקטיבה גלובלית בלשון המעטה ואילו המערכת הבנקאית מטבע עיסוקה, לא נהנית מחוק עידוד השקעות הון וקברניטיה אינם עסוקים בתכנוני מס יצירתיים כדוגמת החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל", הסבירו באיילון.
כאנטי-תזה לעלייה במס שצופים איילון במערכת הבנקאית, מציגים בחברת הביטוח את ענף הסלולר. הענף עבר במהלך השנה האחרונה רפורמה מקיפה ביוזמת השר לשעבר משה כחלון, שכללה הכנסה של שחקנים חדשים למערכת תוך תחרות אגרסיבית. הרפורמה, שהטיבה עם כלל הציבור, שחקה את רווחיות החברות הוותיקות והקטינה את ההכנסה מלקוח בצורה משמעותית.
"רפורמת כחלון הורידה באופן משמעותי את התשלום החודשי של מנויי הסלולר, אולם הקטינה את הכנסות המדינה ממס חברות של שלושת חברות הסלולר הגדולות במשק הישראלי על פי הערכתנו בכ-638 מיליון שקל בשנה", אמרו באיילון.
"אובדן ההכנסות למדינת ישראל מרווחי הסלולר שקול להכנסות הצפויות לנבוע מהעלאת מס חברות ב-1%. הפחתת תעריפי הסלולר היוותה הטבה ברוכה אשר ניתנה לציבור ישראל, אולם חשוב לדעת כי היתה לה מחיר כבד בהכנסות המדינה ממסים".
