הוויכוח הגיע לקיצו: ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע היום כי רשויות המדינה ידאגו לכך שיוותרו בה רזרבות גז בכמות שתספיק לתצרוכת השוק המקומי למשך 25 השנים הקרובות ובמקביל שאר הגז שיישאב מקרקע הים ייוצא לחו"ל והמיסים והתמלוגים שתקבל המדינה מהייצוא יגיעו לסך של 200 מיליארד שקל במשך אותן שנים.
קרא עוד:
[postim]
במערכת הפוליטית מיהרו להגיב על הודעת ראש הממשלה ושריו, יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ', הודיעה אחר הצהריים (רביעי) כי בכוונתה להגיש עתירה לבג"ץ – יחד עם חברי כנסת נוספים מהאופוזיציה וכן עם חבר הכנסת ראובן ריבלין מהליכוד, בדרישה לפסול את הליך קבלת ההחלטות בנושא חלוקת הגז הטבעי ולהעביר את ההחלטה בנושא למסלול חקיקה מוסדר.
"חזינו כעת במיצג מביש של כניעה ללחצים אדירים של ענקי הגז, במסווה קלוש של החלטה מקצועית", אמרה יחימוביץ' זמן קצר לאחר מסיבת העיתונאים שכינסו בנימין נתניהו,"במחטף ובמהירות שאין לה כל הצדקה – כאשר מדובר בהחלטה הגוזרת את עתיד הילדים שלנו, קיבלו ארבעה אנשים מבוססים ועשירים החלטה אשר תפגע ברוב המכריע של אזרחי מדינת ישראל. ההחלטה הזו היא שוד של הציבור", הוסיפה יו"ר האופוזיציה.
מדובר בסכום ממוצע של כ-8 מיליארד שקל בכל שנה, כשני אחוז מסך התקציב הכולל של מדינת ישראל. הרווחים לא יוזרמו לקופת המדינה אלא לקרן מיוחדת שתוקם לשם כך, במטרה למנוע מההכנסה החריגה לפגוע בשוק ההון. הכסף ישמש להוצאות חריגות ולא למימון חלק מתקציב המדינה הרגיל.
עוד לפני החלטתו של נתניהו התגלעה מחלוקת חריפה בין אלו שתמכו בייצוא רוב הגז לחו"ל על מנת למקסם את הרווחים מגילויו ולהותיר במדינה רזרבה שתספיק למספר שנים בודדות בלבד. אחרים טענו כי יש להותיר מכסה מספקת של גז, שתשמש את המדינה למשך היובל הקרוב. החלטתו של נתניהו נקטה בפשרה שתרצה את כל הצדדים.
"אנחנו רוצים לייצא גז ולמלא את קופת המדינה במיליארדים לטובת האזרחים וגם הקמנו קרן שתקלוט את הכסף והמדינה תקבל מזה הרבה תועלות. אנחנו חייבים מנועי צמיחה וזה אחד מהם. יש רפורמה גדולה בנמלים והיא חשובה. יש פתיחה לשוק הסיני והגז ופיתוחו הוא מנוע צמיחה שלישי שיביאו קדמה למדינת ישראל", אמר נתניהו.
ואילו שר שר האנרגיה סילבן שלום אמר שעם כניסתו לתפקיד הוא למד את סוגיית הגז לרבות ההשפעות המאקרו כלכליות והגיאופוליטיות שיש לעולם הגז על אזרחי המדינה. "שנים רבות השיח הציבורי היה ביטחוני. בשנים האחרונות סדר היום הפך להיות כלכלי וחוסן לאומי הוא גם חוסן חברתי. לאחר עיון מעמיק ושיח עם חברי הוועדה וכל הגורמים הגענו למסקנות הנכונות. הקווים המנחים שלי היו שמירה על המשק וקיום משק תחרותי".
