ההסתדרות עתרה לבג"ץ כנגד רשות החברות הממשלתיות וכנגד הוועדה לבדיקת מינויים של הרשות, אשר מעכבות מזה תקופה ארוכה מינויים של דירקטורים מקרב העובדים לדירקטורים בחברות ממשלתיות.
בהתאם לחוק, חברה ממשלתית שמעסיקה למעלה ממאה עובדים אמורה לכלול בדירקטוריון שלה שני נציגים מקרב העובדים. לפני החלטת השרים, הוועדה לבדיקת מינויים של רשות החברות אמורה לבחון את עמידת המועמדים לתפקיד הדירקטורים בתנאי הכשירות ולמסור את המלצותיה לשרים לגבי אותם מועמדים.
בעתירת ההסתדרות, שהוגשה על ידי עו"ד יחיאל שמיר, היועץ המשפטי להסתדרות, ועל ידי עו"ד יפתח הלינג, מצוין כי במהלך תקופה של כמעט שנה וחצי נערכו בחירות בקרב העובדים במספר רב של חברות ממשלתיות, ובהן חברת נתיבי ישראל (מע"צ), נמל אשדוד, דואר ישראל, עמידר, שח"מ, מקורות ועוד, אך לאחריהן תהליך המינויים הוקפא בשל הימנעות הוועדה לבדיקת מינויים מלדון בעניינם.
עוד מלינה ההסתדרות בעתירתה, על מדיניות חדשה של רשות החברות, לפיה הליך בחירות בקרב העובדים ייחשב כהליך תקין רק אם נבחרים בסופו שישה עובדים מועמדים. מדינות זו נקבעה על רקע בחירות שנערכו בחברת נמל חיפה, שם שני עובדים בלבד הציגו מועמדות ועמדו לבחירת העובדים. ההסתדרות טוענת כי מדובר בהליך תקין, כאשר אין זה סביר כי בכל הליך יהיו לפחות שישה עובדים מועמדים, בפרט לאור האחריות הרבה הכרוכה בתפקיד דירקטור, שעה שדירקטורים מקרב העובדים לא זוכים לתגמול בגינו ושעה שקיים אף חשש שיתנכלו להם בגין התנהלותם בדירקטוריון.
עו"ד יחיאל שמיר ועו"ד יפתח הלינג מסבירים בעתירה כי "מאז מרס 2014, למעט חריג אחד הנוגע לחברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ, לא בוצעו כלל מינויים של דירקטורים מקרב ציבור העובדים בחברות ממשלתיות, כאשר הדבר מהווה מדיניות בלתי רשמית של הדרת נציגי העובדים מדירקטוריוני החברות, העומדת בניגוד להוראות חוק החברות הממשלתיות".
עוד מסבירים עו"ד שמיר והלינג כי המודל של שיתוף עובדים בהנהלת החברה מוכר בעולם הרחב והוא מפותח מאוד, למשל בגרמניה. בישראל הוא נקבע בשנת 1975 ביחס לחברות ממשלתיות גדולות. לטענת ההסתדרות, רשות החברות הממשלתיות לא רשאית לנקוט במדיניות של הדרת נציגי העובדים מדירקטוריוני החברות שלה, וזאת לאור הכרעתו הערכית הברורה של חוק החברות הממשלתיות.
יצוין כי גם בעבר הונהגה סחבת במינויים של דירקטורים מקרב העובדים, עד אשר בשנת 2009 תוקן החוק, במסגרת חוק ההסדרים, באופן שקצב לשרים פרקי זמן מוגדרים לטיפול במינויים אלה. עם זאת החוק לא קצב את פרק הזמן בו תדון ועדת המינויים בנושא, כאשר לטענת ההסתדרות רשות החברות משתמשת בוועדת המינויים לשם סיכול המינויים.
