חברת הדירוג Fitch אשררה בסוף השבוע את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של 'A' עם תחזית יציבה.
חברת הדירוג קובעת כי מבנה החוב הממשלתי הוא מיטבי. יחס חוב לתוצר צפוי להישאר יציב סביב 67%. יחס זה גבוה משמעותית מחציון קבוצת הייחוס העומד על 44%. לממשלה גמישות מימונית גבוהה, שוק מקומי נזיל ועמוק, גישה לשווקים הבינלאומיים, תוכנית הנפקות פעילה ליהדות התפוצות באמצעות ארגון הבונדס ותוכנית ערבויות ממשלת ארה"ב במקרה של בעיה בשווקים.
המאזן החיצוני של ישראל מהווה נקודת חוזקה וב-Fitch צופים כי הוא עוד ישתפר. הפקת הגז אמורה להבטיח עודף מתמשך בחשבון השוטף, אשר לפי תחזית חברת הדירוג יעמוד על למעלה מ-5% מהתמ"ג בממוצע בשנים 2015-2017. תנועות הון גדולות צפויות להמשיך לזרום לישראל באמצעות השקעות זרות ישירות (FDI) והן תחזקנה עוד יותר את עתודות ההון הזר של המדינה ואת מעמדה כמלווה נטו מול העולם. בפיץ' מעריכים כי נתון זה יעמוד על כ-35.6% מהתמ"ג בסוף 2014, בהשוואה לנתון החציוני של מדינות הייחוס של ישראל העומד על 7.9% מהתמ"ג.
בדוח נרשם שיפור בסביבה הכלכלית החיצונית, כאשר השקעות וקיצוצי מס צפויים להביא לגידול בצמיחה הריאלית לרמה הגבוהה מ-3% בשנים 2016 ו-2017. בנוסף, נכתב כי הצמיחה במשק הואטה בשנים האחרונות, מגמה אשר בחלקה משקפת את הגידול האיטי בסחר העולמי ואשר מתואמת עם הנתון החציוני במדינות הייחוס. תחזית הצמיחה לשנת 2015 הינה 2.7% כך שתהא זו הפעם הראשונה מזה עשור בה הצמיחה השנתית נמוכה מ-3% במשך שנתיים רצופות. מדדים שונים מצביעים על שיפור בצמיחה, לאחר נתון של 0.3% (במונחים שנתיים מנוכי עונתיות) ברבעון השני של השנה, שנגרמה באופן חלקי על ידי השביתה בסקטור הכימיקלים.
גרעון הממשלה הרחבה גבוה באופן עקבי משל מדינות הייחוס, אולם בשנת 2015 נרשמה ירידה בגרעון בעקבות השימוש בתקציב ההמשכי. הגרעון צפוי לעמוד בסוף 2015 על 3.1% מהתוצר (גרעון הממשלה הצרה צפוי לעמוד על 2.6% מהתוצר) המהווה את הרמה הנמוכה ביותר ב- 7 השנים האחרונות. הורדת המיסים שהוכרזה ברבעון האחרון של 2015 צפויה להגדיל את גרעון הממשלה הרחבה לרמה של 3.5% בשנת 2016 (כאשר גרעון הממשלה הצרה צפוי לעמוד על 3% מהתוצר). בחברת הדירוג סבורים כי הידוק פיסקלי נראה פחות סביר בטווח הזמן הקרוב לאור העובדה שההוצאה האזרחית בישראל היא בין הנמוכות ב-OECD ולאור הקואליציה הצרה.
האינפלציה נמוכה בהשוואה למדינות הייחוס והייתה שלילית בשנת 2015 בשל מחירי סחורות נמוכים, התחזקות המטבע ואמצעים שננקטו על מנת לעודד תחרות. בפיץ' צופים כי עם התחזקות הכלכלה וללא השפעת גורמים חד-פעמיים, האינפלציה תעלה לחלק התחתון של טווח היעד אשר עומד על 1-3% עד לסוף 2016.
פיץ' מציינת לטובה את המוסדות ומערכת החינוך שהביאו ליצירת כלכלה מפותחת ומגוונת. מדד הפיתוח האנושי והתוצר לנפש הם גבוהים משמעותית מהחציון של מדינות הייחוס והסביבה העסקית מקדמת ומעודדת חדשנות, בפרט בקרב מגזר ההיי-טק. עם זאת, אינדיקטורים הקשורים ל'עשיית עסקים' כפי שהם נמדדים על ידי הבנק העולמי ירדו מתחת למדינות הייחוס של ישראל, וקיים סיכון לעיכוב ההתפתחות במשק הגז בשל התערבות ממשלתית.
בדוח צוין כי יש אפשרות שהמערכת הפוליטית המקומית לא תהיה יציבה בעתיד. לקואליציה הנוכחית שנוסדה לאור פירוק הממשלה הקודמת, רוב של קול אחד בכנסת. לפי חברת הדירוג, רוב זה מגביל את הממשלה בקביעת מדיניות. בחברת הדירוג טוענים כי האירועים הביטחוניים שאירעו לאחרונה מדגישים את המתח הקיים באזור, אך בשלב זה מוקדם לגבש דעה לגבי השפעתם. בנוסף, חברת הדירוג צופה התקדמות מעטה בתהליך השלום עם הרשות הפלשתינית.
האנליסטים של פיץ' מסבירים כי הסיכונים הגיאופוליטיים מכבידים על דירוג האשראי של ישראל. חלק משכנותיה של ישראל אינן מכירות באופן רשמי בקיומה וכן מתרחשים מעת לעת עימותים צבאיים מול קבוצות מיליטריסטיות השוכנות במדינות ובשטחים המקיפים את ישראל. המתיחות עם איראן גבוהה, והסכסוך בסוריה מהווה סיכון לישראל ולשכנותיה, אם כי ההשלכות הישירות של עימות זה על המדינה היו זניחות עד כה.
בפיץ' מעריכים כי הפחתה משמעותית נוספת ביחס החוב לתוצר של הממשלה לכיוון הנתון החציוני של מדינות הייחוס, ירידה ברמת הסיכון הגיאופוליטי האזורי או התחזקות מתמשכת של החשבונות החיצוניים יביאו לשיפור בפרופיל הדירוג של מדינת ישראל. לעומת זאת, דירוג האשראי של המדינה עלול להיפגע במידה ותתרחש הידרדרות מתמשכת ביחס החוב לתוצר או הרעה משמעותית בסיכון הגיאופוליטי.
שר האוצר, משה כחלון: "אשרור הדירוג של ישראל עם תחזית יציבה הוא עדות נוספת ליציבותה של הכלכלה הישראלית בראייה גלובלית. בחודש הבא נעביר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת תקציב אחראי עם מספר רב של רפורמות שיקלו על חיי האזרחים ויסייעו לצמיחה. אישור התקציב בכנסת יגביר את היציבות והוודאות הכלכלית במשק לאחר תקופה ארוכה בה התנהלה המדינה ללא תקציב".
החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו: "הדוח מדגיש את חשיבותה של מדיניות ניהול חוב אחראית במקביל להמשך הורדת יחס החוב לתוצר, לצורך שמירת דירוג האשראי. הדוח מציין לטובה את מבנה החוב וניהולו ואת הגמישות המימונית של הממשלה, המתבטאת גם בשוק מקומי עמוק ונזיל וגישה לשווקי ההון הבינלאומיים".
(אילוסטרציה: גרשון אלינסון – פלאש 90)
