וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת החלה היום לדון בהצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, בין היתר, הצעת החוק קובעת תקרת ריבית של 20% על הלוואת, וכן עבירות פליליות ומנגנון עיצומים כספיים ביחס למלווים.
כיום, שוק האשראי מוסדר על ידי שני חוקים, חוק הריבית, החל על כל ההלוואות הצמודות למדד יוקר המחיה או למטבע חוץ. חוק זה קובע, בין היתר, ריבית מירבית, הקבועה בצו הריבית ועומדת נכון להיום על 13% לשנה, וריבית פיגורים מירבית העומדת נכון להיום על 17% לשנה. החוק קובע קנס למי שעובר על הוראות החוק. וכן חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות אשר מסדיר את שוק ההלוואות החוץ בנקאיות, תוך התמקדות בחובות הכתב והגילוי ובהגבלת הריבית המירבית וריבית הפיגורים המירבית.
בייעוץ המשפטי של הוועדה סבורים כי במערכת הבנקאית קיימים שני חסמים עיקריים לתחרות: האחד, פערי מידע בין הלקוח והבנק הנובעים ממורכבות המוצר הבנקאי וקושי בהבנת מבנה הריביות והעמלות, והעדר שקיפות מצד הבנקים. והשני, עלויות מעבר גבוהות הנובעות בין היתר מהמידע המועט שבידי הלקוח על עצמו.
השינויים המוצעים בהצעת החוק הם: הרחבת תחולת החוק גם על מלווים נוספים, כגון המערכת הבנקאית. שינוים הנוגעים לריבית המירבית – ובהם שינוי מנגנון קביעת הריבית המירבית המותרת וגובהה, שינוי הגדרת המונח "ריבית" כך שיכלול גם את "ריבית הפיגורים". שינויים בקביעת הריבית הממשית – לרבות הקביעה כי הריבית הממשית תיקבע כך שבסיס הריבית וההצמדה לא יהיו תלויים במלווה או בלווה. הרחבת חובות הגילוי וההגנות ללווים, הרחבת חובות הגילוי של המלווים, קביעה שהוצאות הגביה שניתן להוציא, צריכים להיות סבירים, צמצום הגנות המלווים במערכת ההוצל"פ וקביעת ריבית המהווה ברירת מחדל במקרה של חסר בחוזה. סדרי דין בהוצל"פ ובביהמ"ש, וכן קביעת סנקציות פליליות והוספת מנגנון עיצומים כספיים ביחס למלווים מוסדיים.
קרא עוד:
[postim]
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הריבית המרבית על הלוואה הניתנת בשקלים – תהיה הריבית שבה מלווה בנק ישראל לתאגידים הבנקאיים (פריים) + 20% (נכון להיום 21.75%). ובהלוואה הניתנת במט"ח – תהיה הריבית המירבית ריבית הליבור + 20%.
נציגת משרד המשפטים עו"ד רוני נויבואר אמרה שההצעה מבקשת לקבוע כללי משחק לכלל העוסקים במתן אשראי במשק, להרחיב את הכללים גם לאלו שהיום מחוץ לחוק. ולקבוע עבירות פליליות אפקטיביות. מתוך מטרה להוריד את יוקר המחיה. לדבריה, "יש רצון לפתח את האשראי החוץ בנקאי ולא שלווים יפלו לגופים לא לגיטימיים. היום, שוק האשראי החוץ בנקאי, הוא כמעט בהגדרה מיועד לבעלי סיכון גבוה".
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר בעניין תקרת הריבית "אני מניח שרוב ציבור הלווים, הינם לווים נורמטיביים. רוב המלווים, הם המערכת הבנקאית. וההצעה לקביעת תקרה על כלל הציבור בגלל המיעוט, תקפיץ את מחיר האשראי ותייקר את הריבית במשק. לא כך מוזילים את יוקר המחייה" אמר סלומינסקי.
נציג משרד האוצר אמר" "אנו מבקשים ליצור שוק תחרותי והוגן, וכי ע"מ להכניס גופים נוספים למערכת האשראי, יש צורך להעלות את מחיר האשראי. כיום, הבנקים יכולים להעלות את המחיר והם לא עושים את זה.
ח"כ אלי כהן תמך בהצעה להסדיר את הענף. לדבריו, "הריבית המוצעת בגובה 21%, זו ריבית של שוק אפור! לא נוכל לתת את ידינו לכך עדיף לא לקבוע תקרה כה גבוה. צרכני כרטיסי האשראי משלמים ריבית ממוצעת של 9.8% ויש שמשלמים גם 13%. כלומר המרווחים בלתי סבירים. אין הגיון לגבות ריבית של 20% מאוכלוסייה חלשה. למה שהם יממנו את הגופים החזקים? שאל כהן שהציע לקבוע תקרה של פי 2.25 מהריבית הממוצעת.
(אילוסטרציה: הדס פרוש – פלאש 90)
