למרות שזה נשמע שגרתי ומעייף, חוזר על עצמו שוב ושוב, אך בכל פעם ההתרגשות מתחדשת ומחודשת, ההתלהבות אינה פוחתת, החיוכים נוסקים לגבהים חדשים, השמחה פורצת למקומות פנימיים וחדשים, שוב הם מפתיעים, עדיין אורזים את ציוד מחנה השבת האחרונה וכבר דרוכים לשבת הבאה. באגודת רפואה וחיים לא נושמים לרווחה ומתרפקים על זרי המנוחה והנחלה, חסד טהור של ממש מתרקם ומתחדש בעוצמה במעגל אינסופי במהלך כל שבתות השנה.
היה זה בעש"ק פרשת חיי שרה, פרשה המבארת ומאירה את שורשי מידת החסד אצל אבותינו הק' עמודי הנתינה וההתחשבות בזולת, מנכ"ל האגודה הרב ברוך הימל שיחי' סיים זה לא מכבר סבב ביקורים ברחבי ארה"ב כדי לקדם את מטרות ויעדי האגודה, בבוקרו של יום נחת היישר מכבש המטוס אל ליבת הפעילות הגועשת כשההכנות בעיצומן למחנה שבת לעשרות ילדים חולים באגפי מלון גלי צאנז בנתניה.
"מטבע הדברים, פעילות שגרתית החוזרת על עצמה נשחקת עם הזמן", מסביר הרב נפתלי וינברגר שיחי' אחראי האגף לילד המיוחד, "כאן חרטנו על דגלנו כי כל שבת בבחינת "השבת הראשונה", הפעילים המתנדבים והאחראיות מודרכות היטב לגודל מעלת פעילות חסד זו המותירה שהות ופסק זמן למשפחות הילדים המיוחדים לנשום עמוק ולשאוב כוחות ותעצומות להמשך התמודדותם כל רגע ורגע במהלך היממה, וכמו גם להתייחס כראוי ולהעניק מנת חיים אף לשאר בני הבית המשוועים אף הם ליד חמה תומכת ומלווה.
וכך, כשהם מוכנים ומצויידים היטב וכצבא ערוך על כל פרטיו – והם לא מעטים, למן כל סוגי עגלות – מטות נכים, בלוני חמצן, תרופות והנחיות מדויקות על סוגי הטיפול השונים בכל ילד וילד, כהתגוננות על כל צרה שלא תבוא, יוצאים לדרך.
הצוות המיומן מוכן לכל תרחיש אך תמיד צריך הרבה סייעתא דשמיא שכל מחנה שבת יעבור בשלום ובמינימום תקלות מסביר הר"ר נפתלי שיחי', כשנטל המתח הנפשי ועומס האחריות הגדולה על שכמו אינו מאפיל על מבול החיוכים והממתקים שהוא מעניק בשפע רב וביד נדיבה ל'ילדיו' האהובים והמתוקים.
במהלך השבת לא נותן הצוות שינה לעיניו, אינו מסיח את דעתו משלום הילדים, מה לא עושים כדי לשמחם, האורחים במקום עומדים נדהמים ומשתוממים לגודל המסירות וההקרבה המתחוללים כאן ולעיניהם, דאגותיהם הפרטיות מתגמדות אל מול עוצמת סבלם של אלו ההורים המקדישים את חייהם ועיתותם לילדיהם המיוחדים מסביב לשעון.
חוויה מיוחדת לחזות באותם נשמות טהורות עת הם מתכנסים בבית הכנסת של המחנה במלון ודבקותם בתפילה, אור פניהם מבהיק כטוהר הרקיע, גם הם בכל מצב שרים את שירת חייהם ומודים לקל חי.
בסיום התפילה ולהפתעת כולם הושיט ילד את ידו הגרומה והעניק כמתנה את סידורו האישי הקטן הספוג בדמעות ומרופט מרוב שימוש ל"אבא" של המחנה, "זה מתנה" מלמל לר' נפתלי שיחי' שמיהר בהתרגשות להצניע את השי המקורי כקמיע ושמירה מכל צרה.
מחנות השבת מיועדות לכלל עם ישראל על חוגיו ועדותיו למן באר שבע בדרום ועד לרכסים וצפת בצפון ולוגיסטיקה מיוחדת של צי רכבים בעלי מעלונים (מנופים) נדרשים כדי להשיב את הילדים לביתם, ואף כאן מתייצבים חיש במוצ"ש גדוד המסייעים המסיעים כשהם מקדישים את השעות היחידות הפנויות במהלך השבוע למצווה נעלה זו, וכך עד לפעם הבאה.
רבים וטובים משתתפים במימון ההוצאות האדירות למחנות אלו כסגולה בדוקה וזכות לרפואת יקיריהם וכמו גם שבת דנן שהוקדשה לזכות רפואת אשה מארה"ב הזקוקה לישועה ובני משפחתה מעבר לים ששמעו על הסגולה המיוחדת מיהרו להקדיש את הזכות העצומה שמחוללת ניסים ופלאות שלא כדרך הטבע.
בסיכומה כל שבת מתישה ומרוממת כזו מסכמת הנהלת האגודה במשפט שהוא המוטו המוביל אותה בתנופה משבת לשבת: "הכל שווה וכדאי כדי להעניק חיוך של רוגע ושלווה, להעלות ניצוץ אור ושמחה לאבוקת חיי הנשמות המיוחדות".
