קרוב ל-1,400 צאצאים, בנים, נכדים, נינים ובני נינים, בלי עין רעה, זכה הגר"א הלפרין להעמיד, וכולם כלולים בקטגוריה של 'בנש"קים'.
הגר"א עצמו, המכהן מזה שנים כגאב"ד ראדומשילא ורבה של שכונת גולדס גרין בלונדון, החל את ה'קריירה' הרבנית שלו בשנת תש"ב, בהיותו כבן 19 שנים בלבד, עת הוכתר כרב. אולם את 'תפקידו' של רב בישראל, כבר נטל על שכמו בהיותו בן תריסר שנים, בעת שעמד והספיד את זקנו, מהר"ש ענגיל זצ"ל, גאב"ד רדומישלא.
במהלך ההלוויה שהתקיימה בעיר קאשוי שבצ'כסלובקיה נעמד הרב הצעיר מול המוני מלווים ונשא הספד כוותיק ורגיל. מהר"ש ענגיל, שהיה סגי נהור לעת זקנותו, למד עם נכדו חביבו שיבלחט"א מספר שנים עד להסתלקותו, כך שהגר"א הינו מוותיקי הרבנים בעולם היהודי. השנה הוא מציין שבעים ואחת שנות רבנות.
חמישה בנים וארבעה חתנים העמיד הגר"א הלפרין – כולם מחשובי האדמו"רים והרבנים בעולם החסידות, בהם כ"ק האדמו"ר מנדבורנה חיפה, כ"ק גאב"ד מאקווא, כ"ק האדמו"ר מטשרנוביל והגאון רבי יוסף משה שניאורסהון – ראש ישיבת 'כוכב מיעקב – טשעבין'.
***
הרב היילפרין הוא מחותנם של כ"ק מרנן האדמו"רים מבעלזא, ויז'ניץ, צאנז, רחמסטריווקא ארה"ב, ויז'ניץ מונסי, ערלוי, ביאלא, לעלוב, בוהוש, זוויעהיל, שומרי אמונים, תולדות אהרן, ספינקא, אמשינוב ודז'יקוב. כל אחד בגלריית האדמו"רים המפוארת הזו, כבר זכה להשיא צאצאים וצאצאי צאצאים. לא בכדי זכה הגר"א לתואר 'מסדר הקידושין של הדור', שכן בכל חתונה חשובה הגר"א הוא בדרך כלל סבא מצד החתן או הכלה, ומכובד בסידור הקידושין.
בכל שבת, נוהג הגר"א היילפרין לערוך 'מי שברך' לכל אחד מיוצאי חלציו שערך שמחה באותו שבוע: ברית, זבד הבת (קידוש), בר מצוה או חתונה וכיוצא באלו. גבאי בית הכנסת בגולדס גרין כבר יודע כי עליו לעדכן את הרשימה בכל שבוע ולערוך 'מי שברך' לכל בעלי השמחות, לאחר עליית ה'שישי' שהגר"א מקבל בבית מדרשו.
בכל השמחות שהגר"א משתתף בהן בפועל, הוא נוהג להביא עמו את הגביע המיוחס לזקנו, הרה"ק רבי מאיר מפרימשלאן זי"ע, אותו קיבל בירושה מאבותיו. בגביע זה נוהג הגר"א גם לכבד אורחים רמים שמגיעים לבקר במעונו. בכל שבוע, יוצאות מביתו תשורות ומתנות שאותן הוא משגר לכל בעלי השמחות מקרב צאצאיו ואינו מחמיץ אף אחד מהם.
***
את הדור המבוגר יותר, מכיר הגר"א היטב, אולם את הדור הצעיר מתקשה הגר"א לזהות, מחמת ריבויים בלי עין הרע. בין צאצאיו ישנם למעלה מעשרה אנשים העונים לשם 'אהרן טברסקי' או 'דוד היילפרין' למשל, וכיצד יידע לזהות? לפיכך, כאשר אחד מהם פונה אליו , מבקש הגר"א מהם להציג עצמו ולהזדהות בשם אמם ואם אמם, כדי שידע לשייך את הפרי לענף ולשורש המתאים…
כאשר הגר"א מבקר בארץ ישראל, הוא עורך אחת לכמה שנים שבת גיבוש והתאחדות לכל הצאצאים, בכל פעם בעיר אחרת. הגר"א גם נוהג ללמוד בחברת צאצאיו בכל יום, מכיוון שהראייה כבדה עליו לאחרונה. בלונדון הוא לומד עם נכדיו המקומיים, וכשהוא מגיע לארץ הוא שוקד על תלמודו עם הצאצאים הישראליים. מכיוון שהנכדים מרובים בלהע"ר ומשך שהותו קצר, הרי שמתקיימת תורנות או הטלת גורל על זהות הנכד או הנין שיזכה ללמוד עם הסבא הגדול.
לקראת השנה החדשה, כל הצאצאים נוהגים לכתוב או לטלפן לסבא הדגול, כדי לברך ולהתברך ב'ברכת השנים'. מסכת האיחולים ההדדית כבר מתחילה באלול ונמשכת עד כניסת יום הדין.
גאב”ד ראדומישלא בביקור בבית מחותנו האדמו”ר מבעלזא (צילום א.מ.ש.)
בעל"ה כן ירבו
בשביל מה חסר הפרסום?
אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין
אתה רואה כבר הזיק עין הרע ה"י.ברוך דיין האמת