סגר הוא כלי מוכח להורדת קצב ההדבקה, כאשר הוא נמשך מספיק זמן ומתקיימים התנאים למימושו – כך עולה מנייר עמדה בנושא הטלת סגרים שפרסם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, גוף של אגף המודיעין בצה"ל המסייע לקובעי המדיניות במחקר וניתוח של נתוני התפשטות הקורונה בישראל ובעולם.
"ברוב המקרים בעולם, התחלואה ירדה לרמה הרצויה לאחר כמה שבועות. אולם, משך זמן זה, תחת מגבלות תנועה, גוזר גם עלויות גבוהות על החברה והכלכלה באזור . בנוסף, קיימת רגישות למועד הפעלתו של סגר במקרה של התפרצות (R גבוה)", נקבע בדו"ח. עוד נטען כי ככל שמהירות התגובה גוברת, נחסכת הרבה יותר תמותה, ומקוצר משך הזמן לחזרה לרמות תחלואה נמוכות.
מבדיקת סגרים שהוטלו ברחבי העולם עולה כי "סגרים או הגבלות כלליות ונרחבות על התנועה וההתכנסות שמטרתם הורדת קצב ההדבקה באוכלוסייה מתאפיינים במבט לטווח ארוך (הורדת התחלואה, ושמירה על תחלואה נמוכה לאורך זמן), ולרוב מופעלים לאחר עלייה משמעותית בהדבקות במדינה/אזור, לאחר שצעדים אחרים נוסו לא השיגו את המטרה הרצויה".
"קיימת רגישות למועד הפעלתו של סגר. במקרה של התפרצות (מקדם הדבקה גבוה), ככל שמהירות התגובה גוברת נחסכת הרבה יותר תמותה ומקוצר משך הזמן לחזרה לרמות תחלואה נמוכות", נכתב במסמך. עם זאת, צוין שקשה לחזות במדויק את יעילות הסגר, התלויה בהיקפו ובמידת ההיענות של הציבור להתקיים תחת המגבלות.
ברוב המדינות, ההגבלות לא הגיעו עד לרמה של עוצר שמשמעותו איסור יציאה מן הבתים. במרבית הפעמים הוחלט על סגירת בתי עסק, מסעדות ומוסדות פנאי, שנסגרו באופן גורף או לחלופין, רק במהלך שעות הלילה. כך למשל, סגר שהוטל בדרום אפריקה ב-15 ביולי סייע לצמצם את מספר המקרים החדשים הממוצע מ-12 אלף ל-3,000 בלבד.
ובדו"ח מופיעות גם דוגמאות ממדינות בהן סגרים לא בהכרח סייעו למאבק בנגיף – למשל בפרו שבדרום אמריקה, שם הוטל סגר מלא מ-16 במרץ שנמשך עד לסוף חודש יוני. כחודש לאחר מכן החלו הקלות. הסגר המחמיר לא הועיל בהפחתת התחלואה לרמות נמוכות, ומיד לאחר הסרתו – המשיכה ההתפרצות.
