הנחיות חדשות בחבישת מסיכה: "בפנימיות ובטיפולים רפואיים חל פטור"

פרופסור איתמר גרוטו פירסם היום (חמישי) הנחיות חדשות על חובת חבישת המסיכות במרחב הציבורי, בהוראות שהוציא כתב: "לפי סעיף 3ה לצו בריאות העם, לא ישהה אדם במקום שאינו מקום מגוריו מבלי שהוא עוטה מסיכה. סעיף נוסף בחוק מאפשר למנהל לקבוע תנאים ונסיבות בהם לא תחול חובת עטיית מסכה כאמור, מתוקף סמכותי אני קובע כי, בעת מתן הרצאה, שיעור או צורך אחר בדיבור או בפנים גלויות, ניתן להוריד את המסכה לזמן הפעילות, וזאת בתנאי שהאדם הקרוב ביותר נמצא במרחק העולה על 2 מטר או כאשר קיימת מחיצה מפלסטיק קשיח מעל לגובה הראש לפחות בין האנשים ו/או התלמידים."

גרוטו מתייחס לעוד שורת פעילויות חינוכיות אשר גם שם קיים פטור מלא מחבישת מסיכה: "בפנימייה – לא תחול חובת עטיית מסכה במקלחת, בשירותים, בחדר השינה כאשר נמצאים בו רק השותפים הקבועים לחדר, ובעת הלימוד בין בני זוג הלומדים בקביעות במסלול פנימיות סגור, במסגרת הקפסולה ובמקומות ישיבה קבועים. במעון ובגן – צוות המוסד המלווה פעוטות וילדי גן אינו מחויב בעטיית מסכה. בעת שהם שוהים במוסד המקיים פעילות חינוך – ילדי כיתות א' ו-ב' אינם מחויבים בעטיית מסכה. בעת השיעורים בבית הספר – ילדי כיתות ג' אינם מחויבים בעטיית מסכה. בעת קיום מבחן בכתב, הנבחן, לא חייב לעטות מסכה ובלבד שישמר מרחק של שני מטרים בין נבחן לנבחן. 6 .בעת חזרות או הופעות שירה, תיאטרון או מוזיקה, לא תחול חובת עטיית מסיכה, בכפוף לכך שישמר מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם, ככל האפשר."

גם בנושא של טיפלים רפואיים כותב המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: "בעת מתן טיפול רפואי, ובכלל זה טיפול נפשי לאדם, אשר מטיבו לא ניתן לקיים עם מסיכה, ניתן לקיים את הטיפול בלא עטיית מסיכה ובלבד שנשמר מרחק של שני מטרים לפחות בין המטפל למטופל. מצבים אילו כוללים, טיפול שניתן על ידי מרפא בעיסוק, קלינאי תקשורת ופיזיותרפיסט, במצבים שאינם מחייבים מגע עם המטופל. אולם, טיפול בקטין או מבוגר הזקוקים לטיפול ואינם יכולים לעטות מסכה בשל מצבם יכול שיתקיים בלא עטיית מסיכה ושמירת מרחק, ובלבד שמדובר בטיפול שמעצם טיבו נדרש להתקיים תוך קרבה גדולה יותר בין המטפל למטופל. ב. טיפול נפשי פרטני בדרך של אבחון הערכה, ייעוץ , טיפול, שיקום, או ניהול שיחות בדרך של מפגש פנים אל פנים, וללא מגע של מטופל, ובלבד שהטיפול יתקיים תוך שמירת מרחק של שני מטרים. טיפול בקטין או מבוגר הזקוק לטיפול רפואי ואינם יכולים לעטות מסכה בשל מצבם יכול שיתקיים בלא עטיית מסיכה ושמירת מרחק, ובלבד שמדובר בטיפול שמעצם טיבו נדרש להתקיים תוך קרבה גדולה יותר בין המטפל למטופל.

בסיום מכתבו הוא מתייחס למגוון טיפולים המצריכים מגע באור הפנים: "טיפול רפואי או לא רפואי בגוף האדם המחייב מגע באזור הפנים – המטופל יוכל להיות ללא מסיכה וללא שמירת מרחק. בעת מתן שירות לאדם עם מוגבלות שמיעה, נותן השירות יכול להסיר את המסכה, לבקשת האדם עם המוגבלות, תוך שמירה על מרחק של שני מטרים בין נותן השירות ומקבל השירות, לחלופין ניתן להשתמש במחיצה מונעת רסס, וזאת למשך הזמן הנדרש למתן שירות בלבד. בעת שהיה על חוף הים ובכניסה לים אין חובת עטיית מסכה ובלבד שיש אפשרות ממשית לשמור על מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם, למעט אנשים הגרים באותו מקום. יש לעטות את המסכה בעת הליכה לשירותים , למזנון או מקום אחר המצוי בחוף הים. יובהר, כי גם במקרים בהם לא חלה חובה לעטות מסכה לפי הוראות אלה, המלצת משרד הבריאות היא לעטות מסכת פה אף בכל עת במרחב הציבורי ובכל מקרה בו ישנה אפשרות להיתקל באדם אחר. עטיית מסיכה מקטינה משמעותית את הסיכון להעברת הנגיף בין אדם לאדם."

כמו כן מומלץ במקרים המפורטים לעיל בהם לא חלה חובת עטיית מסיכה, ובפרט בעת טיפול
כמפורט בסעיף 3 לעיל, להשתמש באמצעי/ם אחר/ים למניעת העברת רסס/הדבקה כגון: מחיצה
שקופה, מגן פנים וכו'.