ירושלים • הוועדה המחוזית אישרה את שחזור בית הכנסת 'תפארת ישראל'

לאחר שהתכנית אושרה בשבוע שעבר על ידי הוועדה המקומית • חברי הוועדה המחוזית שיבחו את עבודת התכנון של החברה לפיתוח הרובע • מנכ"ל החברה לפיתוח הרובע הרב שלמה אטיאס: בתחילת חודש טבת אי"ה יחלו העבודות באתר השחזור

התוכנית לשחזור בית הכנסת 'תפארת ישראל' ברובע היהודי שבירושלים העתיקה מתקדמת בצעדי ענק, ולאחר שהשבוע היא אושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית ירושלים, אושר היום התכנית בוועדה המחוזית. זאת, אחרי שישים וחמש שנים בהן עמד בית הכנסת בשיממונו, מאז נחרב בידי חיילי הלגיון הערבי עם כיבושו של הרובע היהודי ועזיבתו של אחרון מגיני הרובע את אדמת ירושלים העתיקה.

קרא עוד:

[postim]

חבר הוועדה המחוזית שיבחו את עבודת התכנון שבוצעה על ידי משרד האדריכלים שנשכר על ידי החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי ובכך למעשה תם שלב האישורים של התכנית על ידי גורמי הרישוי.

מנכ"ל החברה לפיתוח הרובע הרב שלמה אטיאס, אמר היום כי העבודות באתר השחזור יחלו אי"ה בתחילת חודש טבת, עוד הוסיף, כי מדובר בצדק היסטורי ושליחות קודש לפאר את ירושלים הקדושה שבין החומות. לאחר שזכינו לשחזר את בית כנסת החורבה שהיה בשממונו לאחר שהוחרב ביד הפורעים, אנו זוכים עכשיו להקים מחדש את בית הכנסת תפארת ישראל ברוב פאר והדר.

בית הכנסת 'תפארת ישראל' שהיה מכונה גם בשמו 'ר' ניסן ב"ק'ס שוהל', נחשב לאחד המרכזים הרוחניים הפעילים ביותר בירושלים העתיקה שלפני מלחמת השחרור. הוא נחנך לפני כמאה וארבעים שנה, הודות לתרומתו הנדיבה של הקיסר פראנץ יוזף שהרים תרומה בת אלף פראנקים צרפתיים – סכום עתק באותם ימים. מיד עם הקמתו הוא היה לצנינים בעיניהם של הישמעאלים תושבי העיר התיקה, ועם כיבושו של הרובע על ידי חיילי הלגיון הערבי הם מיהרו לפוצץ אותו כמו גם את בית הכנת 'החורבה'.

שמו של בית הכנסת 'תפארת ישראל' נקבע על שמו של הרה"ק קדוש ישראל מרוז'ין זצלה"ה, אשר תרם מהונו את הסכום שנדרש לרכישת הקרקע, במקביל לניסיונות נמרצים של הכנסיה הרוסית לרכוש אותו לצורך הקמת בית תיפלה נוצרי במקום. בעקבות רכישת המתחם על ידי חסידיו של הרה"ק מרוז'ין, נאלצו הנוצרים לקנות שטח חלופי מחוץ לחומות העיר העתיקה, זהו המתחם הידוע בכינוי 'מגרש הרוסים'.

המבנה עצמו היה בן שלוש קומות, והוא בלט בגובהו מעל כל המבנים ברובע היהודי. הוא התפרס על פני 11 מטרים על 11 מטרים. בקומה התחתונה שכן מקווה טהרה, בקומה האמצעית שכנו בית מדרש, בית 'הכנסת אורחים' ותלמוד תורה, ובקומה העליונה היה ההיכל הגדול שהכיל מאות מתפללים והיה מפה לפה. המסורת הירושלמית מספרת כי רבים ממתפללי בית הכנסת הביאו כיסאות מבתיהם מאחר ולא נותרו מקומות ישיבה פנויים.

בנייתו של בית הכנסת המקורי נמשכה יותר מ-15 שנים, ובחברה לפיתוח הרובע בטוחים שהפעם הבנייה תתבצע בקצב הרבה יותר מהיר, בתקווה שבעוד מספר שנים תיערך חנוכתו במחודשת של בית הכנסת ברוב פאר והדר.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו