הימים שחלפו מעת פטירתו המרה של הרה"ח ר' יוסף קופמן ז"ל אינם מכהים את הכאב. החברים ובני המשפחה שבים ומעלים זכרונות מתהלוכותיו המופלאות והנהגותיו העילאיות שאינם עמנו עוד.
רבי יוסף ז"ל נולד בארה"ב בח' בכסלו תשכ"א, לאביו רבי מרדכי ז"ל מחשובי עסקני אגודת ישראל ולאמו תבלחט"א מרת פעסיל לבית הירש. בבית מפואר זה אשר התייחס אחר האילן המפואר של הרה"ק ר' שלמה מקשאנוב זי"ע, גדל ר' יוסף בחממה של תורה ויראה.
את שרשיו הניח בתלמוד תורה 'באר שמואל' משם פרח לאילנא רברבא במתיבתא גור בבורו פארק, שם קנה חכמה ודעת וגינוני חסידות. בשנת תשל"ח עלה לארץ הקודש לקנות את תורת ארץ ישראל בישיבת "חידושי הרי"ם", כאן רכש משנת חינוך מופתית והיווה סמל ואות לדמותו של 'חסידישע ערליכע בחור'.
בהגיעו לפרקו הקים את ביתו עם זוגתו תבלחט"א בת הרה"ח ר' מנחם אריה מרדכי וינשטוק ז"ל מקרית ישמח משה ליד בני ברק. כנאמן להוראת רבו ה'לב שמחה' מגור זי"ע, קבע את משכנו בקריה החסידית שנוסדה אז באשדוד, בעברו בין שכונותיה הנבנות של העיר המתחדשת היה ר' יוסף ראש וראשון להשמעת קול התורה בהיכל הכולל שם שקד על משנת תלמודו ביגיעה ובהתמדה.
עם התרחב נחלתו בזרע ברך ה', יצא לעשות לביתו במלאכת הקודש של כתיבת סת"ם כאשר שמו יוצא לפניו כירא שמים מרבים שאינו חוסך ב'זה קלי ואנוהו' בדקדוקי ההלכה וסלסולי הידור המצווה. במלאכה נשגבת זו התגלתה נדיבות ליבו בהיותו יועץ ומסייע לבני אומנתו בעצה ותושייה, רזי המלאכה הוענקו לכל דורש כשהוא מסרב מכל וכל לתמורה כספית על עמלו זה.
ערב ובוקר בכל יום תמיד, נראתה דמותו באורח קבע בבית החסידים בעת שיעורי התורה שקבע בה בהתמדה ובהתאמצות. תפילתו כמונה מעות ריגשה כל לב וצעירי הצאן היו נושאים עיניהם בהערצה למראה תחנוניו כבן המתחטא לפני אביו. בבית הגדול והקדוש הראה כוחו גם במצוות שבין אדם לחברו בנשאו בעול עם חבריו שהפקידוהו על קופת הקהל כגזבר נאמן ואיש מעש. חבריו לשטיבל מספרים על זהירותו המופלגת כאשר נדרש לזרז אי מי מהם על חובותיו לקופת בית החסידים.
לפני כשנה ומחצה חלה במחלה אשר עשתה שמות בגופו, אך נשמתו זהרה באור יקרות בחוסן אמונה וביטחון. גם כאשר הוכנס לטיפולים רפואיים קשים ומייסרים עמל להסתיר את דבר מחלתו מבני משפחתו הקרובים והרחוקים וסירב להטריח את רעיו וחבריו ללוותו לבית החולים. בזמנים חשוכים אלו התגבר כארי במסירות נפש ממש לקיים את חובותיו לבוראו כשמורי ההוראה עמם נועץ מתפעלים מעומק דקדוקו בהלכה.
בצהרי יום רביעי כ"ה טבת הסתלק לעולמו לקול קריאות השבר בבתי התפילה ובמוסדות התשב"ר שהעתירו לרפואתו השלמה. מאות מבני הקהילה ליווהו למנוחות לחלקת שומרי שבת בבית העלמין באשדוד, כשהם ממררים בבכי.
הותיר אחריו את אמו שתחי', ואת אלמנתו שתחי' שעמדה לצידו במסירות מופלאה. בניו, מפארי אברכי חסידי גור: ר' ישראל מירושלים, ר' אליעזר מחצור הגלילית, ר' אברהם דוד מאשדוד, ור' שלמה מחצור הגלילית. בניו הבחורים החשובים: הבחור יהודה זאב מישיבת מיר, הבחור יצחק מאיר מישיבת אורייתא, והבחור פינחס מנחם אריה ממתיבתא דחסידי גור אשדוד. חתנו, ר' אלחנן דב שיינברג מאשדוד, ובת נוספת, תלמידת סמינר גור אשדוד ונכדים, כולם זרע ברך ה'.
ת. נ. צ. ב. ה.
