"ראיות כבדות": הנער שמואשם בהריגת פלסטינית ישוחרר למעצר בית

בית המשפט המחוזי מרכז קבע היום (שלישי) כי קיימות לכאורה ראיות כבדות משקל, להוכחת אשמתו של הקטין בן ה-16 מבנימין בהריגת הפלסטינית עאישה ראבי, בית המשפט מנה את סעיפי האישום לכאורה: הריגה בנסיבות מעשה טרור, יידוי של אבן לעבר כלי תחבורה בנסיבות מחמירות בנסיבות מעשה טרור וחבלה במזיד ברכב בנסיבות מעשה טרור.

מוקדם יותר היום שוחרר הקטין למעצר בית, ועורכי דינו טענו כי זוהי "עדות לחולשת הראיות". למרות זאת, קובע בית המשפט היום כי ישנה "סבירות בלתי מבוטלת" להרשעתו של הקטין במיוחס לו בכתב האישום. בית המשפט קבע כי גם מסוכנתו של הנאשם "גבוהה מאוד", אך למרות זאת החליט להעבירו למעצר בית בפיקוח אלקטרוני ואנושי הדוק. הפרקליטות שוקלת לערער על השחרור לבית המשפט העליון.

לדברי ביהמ"ש מחומר הראיות עולה כי "על גבי האבן שהושלכה לעבר הרכב, פגעה בראשה של המנוחה וגרמה למותה, נמצא, לצד DNA השייך למנוחה ולבעלה, גם פרופיל DNA של המשיב, ושלו בלבד". כמו כן כותב בית המשפט, "ממצאי ה-DNA שאותרו שייכים לשלושה אנשים בלבד: המנוחה, בעלה, שאין חולק שנגע באבן לאחר שזו פגעה באשתו, והמשיב".

עוד קובע ביהמ"ש כי "איתור פרופיל ה- DNA של המשיב על גבי האבן מעיד, לכאורה, על כך שהמשיב עצמו בא במגע ישיר עם האבן – אותה אבן ממש אשר הושלכה לעבר המנוחה וגרמה למותה". לדברי השופט ראיה זו לבד, מבלי להתייחס ליתר הראיות המפלילות הקיימות, מהווה "ראיה כבדת משקל" לחובת הקטין, אשר בכוחה להביא בבוא היום "ברמת סבירות גבוהה" להרשעת הקטין במיוחס לו.

בנוגע לטענות סנגוריו של הקטין, לפיהן ייתכן והקטין בא במגע עם האבן בנסיבות אחרות, טען בית המשפט כי הם "ספקולטיביים, תיאורטיים ובלתי סבירים, ואין בכוחם לאיין או להחליש את כוחה המפליל של ראיית ה-DNA… האפשרות שאותו מגע אשר הותיר את חותמו של המשיב על גבי האבן היה אקראי ואינו קשור כלל לאירוע, הינה בלתי סבירה באופן מובהק".

בית המשפט אף ביקר את שתיקתו של הנאשם לאורך כל החקירה ועד להגשת הצהרת התובע. "הוא עצם את עיניו ולא פצה פיו לשאלות שהוטחו בו על ידי החוקרים", נכתב. "המשיב שמר על אותה שתיקה גורפת עד לסיום החקירה והגשת הצהרת התובע, ורק אז, לאחר שנודע לו מפורשות כי הראיה המרכזית לחובתו הנה ראיית ה- DNA, מסר לראשונה גרסה כבושה, אשר משקלה בנסיבות אלה בוודאי אינו רב".

לטענת בית המשפט, התנהגותו של הקטין לא מתיישבת עם טענת החפות, ועשויה לחזק את התשתית הראייתית נגדו: "לשתיקה, לחוסר שיתוף הפעולה הגורף ולכבישת הגרסה השלכה כפולה במקרה זה, הן בחיזוק המסכת הראייתית לחובת המשב הן בהעצמת כוחה של ראיית ה- DNA". בסיום דבריו, כאמור, קבע השופט כי "ישנו סיכוי גבוה לכך שהקטין יואשם בעבירות המיוחסות לו, בכללן הריגתה של הפלסטינית בנסיבות מעשה טרור".