יו"ר סיעת יהדות התורה חה"כ יעקב אשר הניח היום (שני) על שולחן הכנסת ה-21, הצעת חוק חברתית ראשונה לתיקון חוק הבנקאות שירות ללקוח. מטרת הצעת החוק ליצור איזון ושוויון בין מצב שבו הבנק או גוף פיננסי אחר צריך להחזיר כסף ללקוח אחרי גביה מופרזת שיצטרך להוסיף לקרן ריבית פיגורים בדיוק כמו חישוב התשלום שהעביר הלקוח לבנק שהיה בתוספת ריבית פיגורים.
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי גופים פיננסיים, תאגידים בנקאיים וכן עוסקים אשר מנהלים הליכי גבייה נגד לקוחותיהם, נוהגים לגבות ריבית פיגורים גבוהה וכן הוצאות והצמדות שונות. אולם, במקרים שבהם מתברר כי הלקוח הוא זה שזכאי להחזר כספי מהגופים האמורים, מקבל הלקוח או הצרכן לפי העניין, את כספו במחיר הקרן, לעתים בתוספת הפרשי הצמדה, אך ללא ריבית הפיגורים הגבוהה פי כמה, שכר טרחה או תוספות למיניהן.
מוצע לתקן את החוק כדי למנוע מגופים עסקיים, תאגידים בנקאיים ונותני שירותים פיננסיים מלפעול נגד לקוחותיהם שלא בתום לב. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי חישוב תשלומים שנגבו ביתר ייעשה באותה שיטה ובאותה דרך שלפיה חישב הגוף העסקי את החוב, דהיינו, לסכומים אלה יתווספו שכר טרחה, הוצאות, ריבית או הצמדה, כפי שנגבו מהלקוח.
אל הצעת החוק שהניח חה"כ יעקב אשר הצטרפו שאר חברי הכנסת של דגל התורה, גפני, מקלב ופינדרוס.
נציין כי הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי הכנסת נוספים. לפי החוק ועדת השרים לחקיקה צפויה לדון בחוק תוך 45 ימים מאז שהונחה ובמידה ותאושר היא תגיע להצבעה בכנסת.
כיצד מותר לדרוש רבית האסורה על פי דין תורה?
וכי לכל גוף פיננסי יש 'היתר עיסקא'?
ובכלל האם 'היתר עיסקא' שייך במקרה זה, שהכסף נגבה בטעות?
'מויחל טובות'
זה החזר ממון ואין זה ריבית