מבקר המדינה היוצא יוסף שפירא טוען כי מאז פרסם הדוח על ההתנהלות במעונות ראש הממשלה, נתניהו מתעלם ממנו. "מאז פרסום דוח המעונות ראש הממשלה הפסיק לדבר איתי, לא אומר לי שלום ולא שומר איתי אפילו על קשר טלפוני. אבל אני לא נוטר טינה לאף אחד, לא לבנימין נתניהו ובטח לא לשרה", אמר בראיון ל'מעריב'.
עוד חשף כי, "יום אחד במהלך הכנת דוח המעונות הוא התקשר אלי הביתה ושאג מכעס. שמתי את השיחה על רמקול ואלי (מרזל, מנכ"ל המשרד – ב.ב.), ששמע את הצעקות, פנה לנתניהו ואמר: 'אדוני ראש הממשלה, אתה לא יכול לצעוק כך על המבקר'. מאז הוא מתעלם ממני והדיונים בהמשך הדרך התנהלו לגופו של עניין".
לטענת שפירא, "הממצאים היו קשים ולו בגלל סיבה ייחודית: התברר שאחד העובדים הועסק ביום הכיפורים ועל כך נהוג לומר באנגלית 'איט'ס נוט דאן'. לא מעסיקים יהודים ביום הכיפורים, וברור שזה גרר את הרעש הציבורי הגדול שלא היה תופס את הכותרות לו העובד היה מועסק ביום רגיל".
על הסערה סביב מימון ההוצאות המשפטיות של נתניהו אומר המבקר כי, "אחרי שוועדת ההיתרים סירבה לאשר את המימון עמדתי הייתה שצריך לתת לנתניהו אפשרות לשימוע נוסף בוועדה. עיקרי הצדק הטבעי ומינהל תקין מחייבים לתת לו הזדמנות נוספת, ובג"ץ אכן קיבל את עמדתי ונושא המימון הוחזר לוועדה".
"ראש הממשלה ניסה מסלול אחר, שבו הוא רשאי לפנות אלי בתוקף סמכותי כמבקר המדינה לאשר טיפול בניגודי עניינים אצל שרים וסגני שרים. הייתי מוכן לדון בבקשה בשני תנאים: שההלוואה תינתן בתנאי שוק ושאין ניגוד עניינים בין נותן ההלוואה למקבל ההלוואה, ואת זה צריך היה לאשר היועץ המשפטי לממשלה. מי שישלים את הטיפול יהיה כנראה המבקר הבא".
לדברי המבקר היוצא, "כל אחד יכול לנסות לבקש להיעזר בקבלת מימון ואני לא יכול לפסול את זה מראש. אבל יש גם את הדבר הזה שנקרא נראות. לא כל דבר שהוא טוב ונכון הוא גם ראוי בנסיבות מסוימות, בוודאי כשמדובר בראש הממשלה. גם אם נניח שהבקשה מוצדקת, כשמדובר בבעל תפקיד בכיר כמו שופט או בוודאי ראש ממשלה, נהוג לומר שהאצילות מחייבת. אבל כל אחד עם האופי שלו והטבע שלו. אני כשופט לא הייתי מעז לבקש הלוואות או סיוע גם אם מדובר בחבר קרוב".
