ריבלין: "יש להגן על נבחרי הציבור מהדחה נגד רצון העם"

נשיא המדינה ראובן ריבלין התייחס הבוקר (שלישי) בוועידת התחזיות לשנת 2020 של "כלכליסט" לדיון בבג"ץ בסוגיית כשירותו של ח"כ שמעל ראשו מרחף כתב אישום – כמו בנימין נתניהו – להרכיב ממשלה, ואמר: "דמוקרטיה זה רצון העם, אבל העם צריך לרצות נכון". בהמשך נשאל הנשיא "איך נאשם בשוחד יקים ממשלה?" – והשיב: "אני חושב שצריך להגן על הנבחרים שרוצים להדיח אותם בניגוד לרצונם ובניגוד לרצון העם כשאין סיבה להגיש כתב אישום. לכן צריך פיקוח וזהו לשון החוק".

הנשיא הוסיף: "זו הפעם הראשונה שנגד ראש הממשלה מכהן מוגש כתב אישום. לצערנו הרב אנחנו נמצאים במצב שאנשים יכולים להשתמש בכוח בתמורה שלא מתקבלת על דעת המוסר ולא על החוק".

ריבלין התייחס לנושא החסינות של ראש הממשלה נתניהו, והוסיף עקיצה לעברו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "נושא החסינות הוא איזושהי בריקדה,

כמו כן, הנשיא התייחס למתווה שהציע להרכבת הממשלה במערכת הבחירות הקודמת. "הצענו לראש הממשלה לשמר את מעמדו, בלבד שהוא מבין כי כשמוגש נגדו כתב אישום – הוא יכריז על נבצרות. קיבלתי תגובה מראש הממשלה שהוא מקבל את המתווה בצורתו המלאה ביותר, לימים כששמעתי את הפרשנויות – נראה לי שהוא לא הבין אותי כל כך", הסביר ריבלין.

בתוך, בשעה זו בבית המשפט העליון בירושלים החל הבוקר הדיון של שופטי בג"ץ בעתירה שמבקשת לקבוע האם ניתן להטיל על בנימין נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה הבאה. בדיון משתתפים נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט עוזי פוגלמן. עשרות תומכים של נתניהו הפגינו מחוץ לבית המשפט. הם הניפו שלטים שעליהם נכתב בין היתר: "אין אמון בפרקליטות" ו-"בג"ץ נגד עם ישראל".

את עתירה הגישו 67 אנשי הייטק, אקדמיה וביטחון, שמבקשים מבית המשפט לקבוע כי לא ניתן להטיל על בנימין נתניהו, כנאשם בפלילים, את הרכבת את הממשלה, וזאת אם ינצח בבחירות. בנוסף דורשים העותרים לחייב את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לתת חוות דעת בסוגיה – דבר שממנו נמנע עד כה.

תומכי נתניהו, בהם משפטנים בעלי שם, טוענים שמעמדו המשפטי של ראש הממשלה שונה בתכלית מזה של שר או של ראש עיר וכי לא בכדי החריג אותו חוק יסוד: הממשלה. ראשית, מדובר בראש ממשלה שאם ייאלץ להתפטר, הממשלה נופלת. שנית, לעומת שר או סגן שר, קובע חוק היסוד כי ראש הממשלה יכול לכהן בתפקידו עד לקבלת פסק דין סופי בעניינו, כלומר פסק דין שמיצה גם את הליכי הערעור. עוד יטענו כי הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות חוקתית עליונה במשפט הישראלי, וצריכים להתקיים טעמים מיוחדים כדי למנוע מאדם להיבחר לכנסת. חלקם גם יטענו כי הנושא אינו שפיט וכי יש להתירו להכרעת הציבור.