ארצות הברית שבה ומבהירה כי היא מתנגדת לחקירה של בית הדין הבין־לאומי הפלילי בהאג נגד ישראל, ורואה בכך מהלך לא לגיטמי. בהודעה שפרסם שר החוץ מייק פומפאו נאמר כי אם ימשיך בית הדין במסלולו הנוכחי של בדיקה נגד ישראל, יהיו לכך השלכות. ארצות הברית הודיעה בעבר, עם כמה מדינות אחרות, שהיא מתנגדת לכוונת התובעת בבית הדין לחקור את ישראל וטענה כי אין לה סמכות בנושא.
ב'ווינט' דווח כי ההודעה מגיעה ככל הנראה בעקבות בקשה ישראלית שעלתה בפגישות של פומפאו בישראל, במטרה לשדר מסר חריף לבית הדין. בהצהרה שפורסמה נכתב כי ההחלטה לחקור את ישראל מוכיחה כי "בית הדין הבינלאומי הוא גוף פוליטי ולא רשות שופטת", לשון ההודעה, וכי בדומה לארצות הברית, ישראל אינה חתומה על אמנת רומא שבגינה הוקם בית הדין – כך שאין לבית הדין סמכות שיפוטית על ישראל.
"ב-30 באפריל החליט בית הדין לכפות את סמכותו על יהודה ושומרון, רצועת עזה ומזרח ירושלים", ציינו במחלקת המדינה. "ארה"ב הבהירה כי הפלסטינים אינם עומדים בתנאי הסף להצטרפות לאמנת רומא ולארגונים בינלאומיים דוגמת בית הדין". ארצות הברית חזרה על התנגדותה ל"חקירות לא לגיטימיות" מצד בית הדין, והבהירה כי אם החקירה תימשך – בית הדין יישא בהשלכות, כדבריה.
עוד צוין כי "ארצות הברית מצטרפת לשבע המדינות שיצאו נגד החקירה, בהן אוסטרליה, אוסטריה, ברזיל, צ'כיה, גרמניה, הונגריה ואוגנדה, שהבהירו כי לבית הדין אין את הסמכות להמשיך בחקירה נגד ישראל. הניסיון של בית הדין להפעיל את כוחו מחוץ לתחום השיפוט שלו הוא מהלך פוליטי שלועג לחוק ולהליכים הוגנים".
כזכור, בדצמבר 2019 הודיעה פאטו בנסודה, התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, כי קיימת עילה לפתוח בחקירה בעקבות חשד לביצוע פשעי מלחמה של ישראל במסגרת מבצע "צוק איתן", וחקירה נוספת על פעילות ישראל בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. לאחרונה חזרה התובעת על עמדתה כי שטחים אלה נמצאים בתחום שיפוטו, וכי יש לו סמכות לקבל תביעות בגין פשעי מלחמה לכאורה של ישראל בשטחים אלה.
הרכב הקדם-משפט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג דחה לפני מספר חודשים את בקשתה של בנסודה ונימק את דחיית הבקשה באורכה החריג והמנוגד לנהלים, והורה לה להגביל את מספר העמודים בה ל-110 בלבד. בעקבות כך הדבר צפוי לעכב בכמה חודשים את ההכרעה בעניין. בית הדין אף הוסיף כי בנסודה תוכל להגיש בקשה חדשה שתעמוד בתנאים.
התובעת בבית הדין הפלילי בהאג פרסמה את חוות דעתה לפני כחצי שנה, ולפיה יש בסיס לפתיחת חקירת תלונות של פלסטינים נגד ישראל. בעקבות פרסום חוות הדעת של בנסודה, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פרסם חוות דעת משלו, לפיה לבית הדין אין סמכות שיפוט בנוגע לישראל וכל הפעילות הפלסטינית בהאג – נטולת תוקף.
בתגובתו של היועץ המשפטי לממשלה כתב מנדלבליט כי הוא דוחה את החלטת התובעת בהאג בתקיפות, משום שהיא "בלתי מתקבלת על הדעת". עוד הוסיף כי "מדינת ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית המחויבת ופועלת לכיבוד החוק הבין-לאומי והערכים ההומניטריים. מחויבות זו נטועה באופיה ובערכיה של מדינת ישראל, ומובטחת על ידי מערכת משפטית חזקה ועצמאית. אין כל מקום להתערבות שיפוטית בין-לאומית במצב זה, מצדו של בית הדין שאמור היה לטפל בזוועות החמורות ביותר במקומות בהם שלטון החוק קרס".
ב'חדשות 13' דווח כי לפני כחודשיים הגיעה משלחת ישראלית לוושינגטון בחשאי כדי לסכם על מאבק ישראלי-אמריקני משותף נגד בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג. בראש המשלחת עמד השר יובל שטייניץ שמונה על ידי הקבינט כשר האחראי על התיאום בין משרדי הממשלה בכל הנוגע להתמודדות עם בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג. יחד עם שטייניץ נסע סגן היועץ לביטחון לאומי ראובן עזר.
שטייניץ ועזר נפגשו עם בכירים בבית הלבן, במשרד החוץ ובקונגרס כדי לתאם עמדות בנוגע להתמודדות בהאג. פקיד בכיר אמר כי חלק מהפגישות היו עם חברי קונגרס דמוקרטים כיוון שישראל מעוניינת לוודא שבכל הנוגע לבית הדין בהאג היא זוכה לתמיכה דו מפלגתית בארה"ב. "לארה"ב יש השפעה רבה על מדינות העולם ואנחנו רוצים שכשהם מפעילים לחץ בעניין שלהם הם מפעילים לחץ גם בעניין שלנו וישלבו אותנו בקמפיין שלהם", אמר פקיד בכיר.
