הדרגים המקצועיים במשרד המשפטים לא הונחו עדיין להתחיל להכין את התשתית המשפטית לקראת החלת הריבונות שראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח שתתבצע בראשון ביולי – כך דווח ב'וואלה'. זאת, אף שאם הדבר ייצא לפועל יהיו לו השלכות משפטיות מרחיקות לכת על ישראל, הן בזירה הפנימית והן בזירה הבינלאומית.
בכיר לשעבר במשרד המשפטים צוטט בכתבה של דניאל דטלה אומר כי "כל עוד אין החלטה על מה בדיוק מתכוונים לעשות אז קשה להכין את כל התשתית המשפטית מראש. אבל לפחות בנושא ההשלכות הבינלאומיות וההסכמים, ברור שצריך לבחון את הדברים לפני מעשה".
אותו בכיר לשעבר הסביר כי בכל תרחיש, הריבונות כוללת בתוכה שורה של סוגיות משפטיות מורכבות שיש לפתור כדי להוציא את המהלך לפועל. "יש כמה מישורים שצריך להיערך בהם למהלך כזה, החל בשאלה איך בכלל מחילים את החוק הישראלי – האם בצו, שזה משהו שלא עשו בו שימוש מאז 1967, או בחוק כמו שעשו ברמת הגולן", אמר.
לדבריו, "צריך להסדיר בחוק את המעמד של האנשים שגרים בשטח שאינם אזרחי ישראל, ועוד סוגיות שקשורות לזה כמו מה קורה למשל לקרקעות של פלסטינים שבתוך השטח המסופח, כשהבעלים שלהן גרים ברמאללה או בשכם? אם בשטח המסופח אין רצף טריטוריאלי, צריך להסדיר את נושא הכניסה והיציאה מחלקים שונים של השטח וסוגיות שקשורות לתנועה של פלסטינים וישראלים בכבישים. יש עשרות נושאים שצריך להסדיר, כמו ענייני התכנון והבנייה והליכים שתלויים ועומדים לפי החוק הירדני".
"מישור נוסף הוא המישור הבינלאומי", הוסיף הבכיר. "החל מסוגיות שקשורות לבית הדין הבינלאומי בהאג, בעיות שיכולות להתעורר כלפי בעלי תפקידים ישראלים המגיעים לחו"ל, וגם דברים שקשורים להתחייבויות בינלאומיות של ישראל כמו ההסכמים עם ירדן ומצרים והסכמים שונים מול אירופה. אלה דברים שצריך לבחון מראש".
