רם בלינקוב, יו"ר חברת נת"ע, הודיע כי "עבודת התשתית לרכת הקלה במרכז, לא תסתיים באוקטובר 21 אלא כשנה עיכוב. הבעיה המשמעותית שחווים בחודשים האחרונים היא בעיית ההשלכות של הקורונה – חלק משמעותי מהקו נבנה באמצעות קבלנים לא מקומיים בעיקר סינים והקורונה תפסה את הסינים בזמן החגים שלהם והם נתקעו בסין. אתמול קרה דבר משמח ונחתו מעל 80 עובדים, אבל זה עוד לא מספיק. בצד העיכוב, יש הקדמה של החזרת צמתים לציבור – מסרנו חלק מהשטחים בבת ים והם כבר לא מושבתים – כמו כן, כל אזור תחנת אלנבי יוחזר לציבור בספטמבר".
הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום (שלישי) לישיבה על מצב התחבורה הציבורית בישראל ודיון על העיכוב בפרויקטים השונים לתשתיות תחבורה והסעה ברחבי הארץ. יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, אמר כי "שבע השנים שאני בפוליטיקה ומשוחח עם אזרחים, תחבורה זה הנושא שחוזר על עצמו שוב ושוב. יותר מאשר הביטחון. טוב שהאסימון נפל, רע מאוד שהוא נפל באיחור גדול שמסבך את הכל. בסופו של דבר, אנחנו רואים בתחבורה הציבורית חוסר תכנון קדימה ברמת הביצוע".
"עיר כמו אתונה, שהיא לא פחות מסובכת מתל אביב ואולי דומה לה (עיר שטוחה יחסית ליד הים) קיבלה ב 96 את האולימפיאדה והחליטה שהיא מקימה רכבת קלה עד האולימפיאדה ב 2004. ושמונה שנים אח"כ, כבר היה לנסוע בה למרות שהבעיות שם לא יותר גדולות מתל אביב. קיים חוסר העדר ראיה מתכללת שמסתכלת ומתחשבת בחוויית המשתמש. אם זה לא יענה על צרכיו של הציבור, אנשים לא ישתמשו בזה. אם יושקעו בזה מאמצים ותבונה, אפשר יהיה להיות אופטימיים בעתיד".
עו"ד צחי סעד, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה ציין את דו"ח המבקר האחרון על התח"צ בישראל ואמר כי "במשך שנים תקציבי ההשקעה בפיתוח כבישים היו גבוהים מתקציבי ההשקעה בתחבורה הציבורית. בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי מגמה בנקודה זו. רמת הצפיפות בישראל ביחס למדינות העולם הינה גבוהה מאוד".
מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב יפו, אמרה בדיון כי בעיה משמעותית כעת על הפרק זה הויכוח מי יעשה את הגשר שיחבר בין הרכבת הקלה לרכבת ישראל, "אנחנו חושבים שהתכנון והחיבוריות בין התחנות של סוגי התחבורה חייבים להתקיים. כמו כן, אין מענה תקציבי לתחבורה ציבורית בזמן העבודות על בניית התשתיות וזה פוגע בתושבים. אנחנו בעירייה מנסים להקל עד כמה שניתן".
לדברי להבי, "ברשות מעדיפים כניסה מאוחרת יותר אבל מאורגנת ע"מ שהסגירה והפגיעה תהיה כמה שפחות זמן על מנת שהתושבים לא יסבלו. אנו יודעים שהקו האדום והקווים האחרים לא אמורים לעבוד 24 /7 ובסופי השבוע. זה מאוד חבל שהם יעבדו רק ב-70 אחוז מהזמן. יש בישראל שיטת מיסוי שמעודדת בעלות על הרכב וזה סותר את הורדת תקן החניה ואת הקריאה לעובדים לבוא בתחבורה ציבורית. אפשר להמיר את אחזקת הרכב בסכום זהה על תגמול בהגעה אלטרנטיבית. על הכנסת לקדם עניין זה. יש לגודש בכבישים עלויות של אובדן חיי אדם אובדן שעות עבודה וחייבים לשנות את הדבר בשיתוף ההסתדרות".
אלכס מלאייב סמנכ"ל חברת דן, קרא בדיון להחזיר את מקצוע הנהג, "מקצוע זה כבר לא קיים. הוא נשחק מכמה סיבות. אין סביבה נאותה בכלל לנהגים בין נסיעה לנסיעה, הנהג נתפס כאחראי לכל דבר בזמן שאין לו שם כלים וחווה גם אלימות. יש הרבה מאוד מקרים שהציבור הוא אלים וכאן יש פער בין היכולות להתמקד בנהיגה לבין לתת שירות. ההיבט של להיות נהג בתח"צ בישראל צריך לקבל משמעות הרבה יותר גדולה מהמדינה".
אמיר אסרף, מנהל רשות תחבורה ציבורית: "כל רשות רוצה תחבורה מצוינת אבל שכל התשתיות יהיו אצל השכן. אנו נאבקים מול רשויות מקומיות להניח מבנה עבור הנהגים שיוכלו לנוח לשתות להתפנות וכו'. המדינה רכשה מבנים כאלה ויותקנו נתקים עוד 100 נוספים. האמירה שחסרים 3000 נהגים הוא שייך אולי לשנת 2019 . היום אין חברות שסובלות ממחסור נהגים כנראה בשל הקורונה, אבל צריך לדאוג ליום שאחרי הקורונה. נעשים ניסיונות לשפר את מעמד הנהג – יש 16 אלף נהגים בתחבורה הציבורית ויש לשמר ולטפח אותם".
שי קדם מנהל אגף תכנון תחבורתי במשרד התחבורה: "ב-4 השנים האחרונות המגמה התהפכה והיום ההשקעה היא יותר בתחבורה ציבורית. צד ההיצע נמצא כולו אצלנו. אנו אחראים על פיתוח התשתיות. צד הביקוש הוא הרבה יותר מורכב ולדוגמא אם לי אין רכב אני לא מקבל החזר הוצאות – כל הסיפור של ליסינג בישראל, הסדרי חניות וכו' מורכב מהרבה גופים כגון משרדי ממשלה הסתדרות רשות המסים וכו וצריך להקים גוף משולב לטיפול בנושא".
