הליכוד הגיש היום את תגובתו לבג״צ בעניין העתירה שמבקשת לבטל את תפקיד ראש הממשלה החליפי. "לבגצ אין שום סמכות להתערב בחוקי יסוד שמחוקקת הכנסת. לבג"ץ תפקיד חשוב מאוד בדמוקרטיה הישראלית אך גם הוא כפוף לשלטון החוק. חוקי היסוד הם שמעניקים את הסמכות לבג"ץ ולא להיפך. התערבות בגץ בחוקי יסוד בשם "עקרונות יסוד" עלומים משמעה הפיכתו לשליט אבסולוטי והיא חסרת כל מקבילה בעולם המערבי. הליכוד בתגובתו לבגץ דחה מכל וכל את רעיון בלתי דמוקרטי שכזה".
"ראשית, דין העתירות דחייה על הסף בהסתמך על שני אדנים עיקריים המובילים לדחייתן של העתירות כבר בשלב זה. האדן הראשון המורה על דחיית העתירות על הסף הוא חוסר הסמכות )המוביל דה פקטו להיעדר עילה(. אין לבית המשפט הנכבד סמכות שיפוטית לדון בתוקפם של חוקי יסוד, בין היתר, מחמת עליונותה של הכנסת כרשות מכוננת, מכוח עקרון שלטון החוק, ומחמת עקרון הפרדת הרשויות".
"האדן השני המוביל לדחיית העתירות על הסף הוא חוסר השפיטות. הסוגיה שבפנינו היא מן הסוגיות הפוליטיות המובהקות שישנן. עמדתם העיקרית של המשיבים בהקשר זה הינה, כי בית המשפט הנכבד אינו המוסד הראוי והנכון לשפוט סוגיה זו, כלומר מתקיימת בענייננו חוסר שפיטות מוסדית מובהקת. לשיטת המשיבים, אין זה ראוי כי בית המשפט הנכבד יתערב באופן כה בוטה במפעל חקיקת היסוד הנתון לסמכותה, החוקית והחוקתית, הייחודית והבלעדית של הרשות המכוננת, והאמור מקבל משנה תוקף כל עוד מפעל חקיקת היסוד בישראל טרם הושלם".
"לצד האמור, כפי שעוד יורחב להלן, המשיבים אף סבורים כי בענייננו חלה אף חוסר השפיטות הנורמטיבית בשים לב לאפיונה של חקיקת היסוד, המבוצעת בכובעה של הכנסת כרשות מכוננת המשקפת את רצון הבוחר. העתירה דנן אינה אלא ניסיון נוסף מטעם העותרים להחליף את נבחרי העם (ולמעשה את הבוחר) בבית המשפט הנכבד".
"שנית, דין העתירות להידחות גם לגופו של עניין בהיעדר כל תשתית להתערבות בית המשפט הנכבד. המשיבים סבורים, כי העותרים לא הראו כל עילה משפטית ולא הניחו כל תשתית, עובדתית או משפטית, להתערבותו החריגה והקיצונית (ביותר!) של בית המשפט הנכבד במפעל חקיקת היסוד של הכנסת בכובעה כרשות מכוננת. זאת ועוד, יש לדחות את נסיונם של העותרים להפליג למחוזות זרים ולייבא דוקטרינות זרות )ומוזרות( ליישום על דיני החוקה בישראל. מעבר לאמור והרבה מעבר לצורך, עמדת המשיבים היא כי התיקונים הפרטניים לחקיקת היסוד עומדים לחלוטין בקנה אחד עם עקרונות היסוד החוקתיים של מדינת ישראל, הם מהווים את הכרעת הרוב, ולא נפל בהם כל פגם חוקתי".
"כן יראו המשיבים בגוף התגובה, מדוע אין להיעתר לטענות העותרים בדבר פסלות החקיקה לאור היותה "פרסונלית" או "רטרוספקטיבית". עוד יראו המשיבים בתגובתם להלן, כי הליך חקיקת התיקונים נשוא העתירה דנן התקיים כדבעי, הליך חקיקה פרוצדורלי מקובל, בהליך חוקתי ודמוקרטי, ובוודאי שלא נפל בו כל פגם פרוצדורלי )או מהותי( אשר יצדיק את התערבות בית המשפט הנכבד בהליך חקיקת חוקי היסוד".
