סגן ראש השב"כ לשעבר יצחק אילן שנדבק בקורונה הלך לעולמו והוא בן 64. הלווייתו של אילן תתקיים היום (שישי) באשדוד בחוג משפחתו המצומצם בהתאם למגבלות. הוא שירת 31 שנים בשב"כ ושימש בין היתר כראש אגף החקירות בארגון. אילן, שעבר לפני שנה ניתוח השתלת ריאה מוצלח, נדבק בנגיף הקורונה ואושפז בבית החולים בילינסון בפתח תקווה בתחילת החודש שעבר. מאז הידרדר מצבו. הוא היה מורדם ומונשם.
משירות הביטחון הכללי נמסר כי הוא "מרכין ראשו עם לכתו בטרם עת של יצחק אילן ז״ל, לשעבר סגן ראש שירות הביטחון הכללי". משנת 1982 ועד לפרישתו ב-2011, מילא יצחק אילן ז"ל שורה ארוכה של תפקידים בחזית העשייה הסיכולית של שירות הביטחון הכללי, בהם מנהל תת מרחב שומרון, ראש אגף החקירות, ראש האגף הערבי, ראש האגף לענייני ישראל וזרים ובתפקידו האחרון סגן ראש השירות".
ראש שירות הביטחון הכללי, נדב ארגמן: "יצחק אילן ז"ל היה אחד מעמודי התווך של השירות. חוקר מצטיין ואיש מודיעין מן המעלה הראשונה. לאורך השנים ניהל יצחק מאות רבות של מבצעי מודיעין, חקירות וסיכול, אשר הביאו להצלת חיי אדם רבים – ישראלים רבים חבים לו את חייהם מבלי שיודעים זאת. יצחק היה פטריוט ישראלי שאהב בכל ליבו את המדינה ועשה כל שלאל ידו להגן עליה ולבצר את ביטחונה. גם בימיו האחרונים, התמודד בגבורה ובנחישות שכל כך מאפיינת אותו, עם מחלתו עד אשר תש כוחו. אנו כואבים את לכתו בטרם עת, משתתפים בצער המשפחה ומבטיחים להנציח את זכרו בדברי הימים של שירות הביטחון הכללי. יהי זכרו ברוך".
שר הביטחון בני גנץ ספד בעמוד הפייסבוק שלו לסגן ראש השב"כ לשעבר, יצחק אילן ז"ל, שהלך לעולמו ממחלת הקורונה: "סגן ראש השב"כ לשעבר יצחק אילן ז"ל היה מטובי האנשים שהכרתי. איש צללים שהביא הרבה אור והציל חיי אדם רבים. פגשתי אותו כששירת כראש מרחב שומרון עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, בה הוביל את המערכה לסיכול הפיגועים בגזרה".
"עם כניסתי לפוליטיקה, הצטלבו דרכנו שוב, כשהכנסתי אותו לתוך רשימת כחול לבן. לפני מערכת הבחירות השלישית קיבלתי החלטה לשנות את מיקומו ברשימה. יצחק נעלב עמוקות ואני התנצלתי בפניו על הדרך שבה קיבלתי את ההחלטה בפגישה ביננו. יצחק היה מהאנשים הקשוחים שהכרתי, אך בה בעת איש אמת, אוהב ישראל, ואיש מחקר, מחשב ומעשה מהטובים שהיו למדינת ישראל. חוקר מהטובים שהיו לנו, שאף מבוקש לא רצה לפגוש בחדר החקירות, ואיש משפחה למופת. יהי זיכרו ברוך", דברי גנץ.
ראש השב״כ לשעבר, ח״כ אבי דיכטר, בטוויטר: ״יצחק אילן, שהיה סגן ראש השב״כ, נפטר הלילה לאחר מאבק בוירוס הקורונה. ספק אם רבים יודעים כמה אדירה היתה תרומתו לביטחון ישראל. כמה מהאנשים קמים בבוקר לעבודה, חיים בזכות סיכולי הטרור של יצחק. מכמה אנשים נמנעה פציעה, בזכות חכמתו של יצחק בלחימה בטרור. יום עצוב לעם ישראל ולמערכת הביטחון. יהי זכרו ברוך״.
שהב"ט והרמטכ"ל לשעבר, חה"כ משה (בוגי) יעלון, 'יש עתיד – תל"ם', בחשבון הטוויטר שלו לפני זמן קצר: "מרכין ראשי ומשתתף בצער משפחתו של חברי יצחק אילן ז״ל, שהלך לעולמו. יצחק, היה איש מודיעין ומבצעים מעולה, לוחם סתר חכם, אמיץ ורב פעלים, שתרומתו החשאית העצומה לביטחון ישראל הצילה חיי רבים, יצחק היה שותף לדרך אוהב העם והארץ. יהי זכרו ברוך".
השרה עומר ינקלביץ' על פטירתו של יצחק אילן ז"ל: "בוקר עצוב עם הידיעה על פטירתו של יצחק אילן, סגן ראש השב"כ לשעבר. אילן היה איש יקר, עתיר זכויות למען ביטחון ישראל, ולוחם כל חייו – החל מתפקידיו לאורך עשרות שנים בשב"כ, ועד למלחמתו העצמאית בפרשת רומן זדורוב. תנחומיי למשפחתו היקרה. יהי זכרו ברוך".
נצר של משפחת רבנים ידועה
יצחק אילן נולד בעיירה סוראמי במרכז גאורגיה ב-28 ביולי 1956 לשושנה ושלום ציצואשולי. אילן הוא נצר של משפחת רבנים ידועה מגאורגיה: סבו, הרב גבריאל דברשווילי למד הלכות שחיטה בבריסק בפיקוחו של הרב חיים הלוי סולובייצ'יק שאף העניק לו כתב סמיכה. אחיו של סבו, הרב משה דברשווילי, היה תלמידו של הרב ישראל מאיר הכהן המכונה "החפץ חיים" בעיר ראדין וממנהיגי חידוש העלייה מברית המועצות בשנות ה-70. אח נוסף, הרב יעקב דברשווילי היה הרב הראשי של יהדות גאורגיה בשנות ה-60. אח נוסף של סבו, מיכאל, עלה לארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20.
בקיץ 1973 סיים בהצטיינות את בית ספר התיכון למחוננים למתמטיקה-פיזיקה בטביליסי, ומיד לאחר מכן, ב-17 באוגוסט 1973, עלה לישראל עם משפחתו והתגורר בירושלים. בשנים 1976–1980 שירת בצה"ל, במערך הנ"מ בחיל האוויר. בתפקידו האחרון בצבא שימש מפקד סוללת תותחני נ"מ מונחה מכ"ם והשתחרר בדרגת סגן.
בינואר 1982 התגייס לשב"כ והחל לעבוד במחלקה לסיכול ריגול רוסי. באוגוסט 1985 עבר למגזר הערבי ולאחר סיום לימודי השפה הערבית באולפן וההכשרה כחוקר, הוצב במחלקת חקירות של מרחב יהודה ושומרון בצוות רמאללה והתקדם לתפקיד ראש צוות חוקרים ברמאללה וסגן ראש מחלקת חוקרים ביהודה.
בין השנים 1997-1995 שירת אילן כראש דסק עזה, קצין המודיעין והמבצעים של המרחב. במסגרת תפקידו מילא תפקיד מכריע בפרויקט לחיסולו של "המהנדס", יחיא עייש. אילן שירת 31 שנים בשב"כ בהם התקדם בסולם הדרגות וביצע מספר רב של תפקידים.
כיהן כמפקד שב"כ בשומרון בשנות האינתיפאדה השנייה בשנים 2000–2003. בשנים אלו נערך מבצע חומת מגן והונחתו מכות קשות על תשתיות הטרור ביהודה ושומרון. בהמשך מונה לראש אגף החקירות בשנים 2004–2006. כראש אגף החקירות עמד בין היתר בראש צוות החקירה המיוחד של השב"כ, משטרת ישראל וצה"ל שחקר את אלחנן טננבאום כשחזר משבי החזבאללה. בהיותו ראש אגף החקירות הוטל עליו, באופן חריג, לשמש משך שנה גם כראש האגף הערבי, שם ביצע רה־ארגון מקיף.
לאחר מכן מונה לראש האגף לסיכול טרור וריגול ערבי-איראני (האגף הערבי) בשנים 2006–2008. תפקידו האחרון כראש אגף היה בראשות האגף לענייני ישראל וזרים בשנים 2008–2010. האגף מופקד על סיכול טרור באוכלוסייה יהודית, על סיכול הריגול הלא ערבי, על שמירת סודות המדינה ועל ההתאמה הביטחונית. בהיותו ראש האגף, היה אחראי בין היתר על תפיסתו של ג'ק טייטל.
בתחילת 2010 מונה לסגן ראש השב"כ וכיהן בתפקיד זה עד לספטמבר 2011. אילן התמודד מול יורם כהן על ראשות השב"כ במרץ 2011, ובניגוד להערכות לא נבחר לראשות הארגון, למרות המלצתו של יובל דיסקין. אילן שלט בחמש שפות והיה בעל תואר ראשון בהצטיינות בחוג המשולב למדעי החברה – לימודי כלכלה, מדעי המדינה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי דיפלומטיה וביטחון מאוניברסיטת תל אביב.
לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הצטרף למפלגת תל"ם והתמודד מטעמה ברשימת כחול לבן. הוא הוצב במקום 39 ולא נבחר לכנסת. גם בבחירות לכנסת ה-22 הוצב במקום ה-39 ברשימת "כחול לבן" ולא נבחר לכנסת. לקראת הגשת רשימות לבחירות לכנסת ה-23 הועבר אילן למקום ה-45 ברשימת כחול לבן. בעקבות צעד זה הוא פרש בזעם מהרשימה. לטענתו, הסיבה לסילוקו הייתה: "מחווה וקריצה לרשימה המשותפת".
