נשיא בית המשפט העליון לשעבר: "יש התקפה – ביהמ"ש לא צריך להיכנס לבונקר"

"בית המשפט הוא כיפת הברזל של החברה הישראלית, של הדמוקרטיה הישראלית". כך אמר היום (רביעי) אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, בריאיון לכנס הדמוקרטיה השנתי ע"ש ירון אזרחי מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה. "התפקיד החשוב של הכנסת כמבקרת הולך ונשחק עד שהוא כמעט ולא קיים, עד שבאים בטענות לוועדת הכנסת כשאינה מאשרת את מה שהממשלה הציעה. לא כך צריך להיות מבנה הפרדת הרשויות".

"מערכת היחסים בין הכנסת לרשות המבצעת היא בד"כ פרובלמטית בדמוקרטיה פרלמנטרית, אך אצלנו הממשלה מכתיבה את כל החלטות הכנסת ושיקול הדעת העצמאי של ח"כ הוא קטן. אם הוא כבר מופעל, אז אומרים 'אתם לא נותנים לרשות המבצעת לבצע'. התפקיד החשוב של הכנסת כמבקרת הולך ונשחק עד שהוא כמעט ולא קיים. לא כך צריך להיות מבנה הפרדת הרשויות", אמר ברק.

"ברשות המבצעת גם חל שיבוש", המשיך עוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר, "ראש הממשלה היה ראשון בין שווים, היום אף אחד לא רואה אותם כשווים וכולם רואים את ראש הממשלה כראשון. תראו מה קרה עם ההחלטות עם הקורונה – ראש הממשלה מקבל החלטה, הולך לציבור ומודיע עליה, אח"כ זה היה הולך לממשלה ואח"כ לכנסת. זו לא הפרדת רשויות".

"התשתית של ביהמ"ש כמבקר הכנסת היא מאוד חלקית ושנויה במחלוקת, ולכן אני יכול להבין ביקורת מהכנסת האומרת שאנו המון שנים פעלנו מבלי שביהמ"ש התערב ופתאום ביום אחד התהפכו היוצרות. אך התשובה היא כי מי שהפך את היוצרות היא הכנסת. הכנסת כרשות מכוננת אמרה לכנסת – את לא יכולה לחוקק חוקים שפוגעים בחוק יסוד כבוד האדם, ובחוק יסוד חופש העיסוק, אלא אם הפגיעה תואמת את ערכיה של מדינת ישראל, לתכלית ראויה ואינה מעבר לנדרש", הוסיף."

בדבריו תקף את ההתקפות נגד מערכת אכיפת החוק ואמר: "בית המשפט לא צריך להיכנס לבונקר. יש פה התקפה עליו, מפגיזים אותו. אבל הוא לא צריך להיכנס לבונקר, ולהגיד נמתין, יבואו ימים טובים יותר. לא יודע אם יבואו ימים טובים, ומתי יבואו ימים יותר טובים. עליו לעמוד זקוף, ולהמשיך ולתת את אותם פסקי הדין שהיה נותן אילולא היו יורים עליו".

"בסיטואציה כזאת" אמר ברק "כשיש יריות כאלה אתה לא צריך לבחור באותה החלטה שתגביר את האש. בית המשפט הוא כיפת הברזל של הדמוקרטיה הישראלית, ואסור שכשיש התקפות, על כיפת הברזל להיכנס לבונקר"."אני יודע שאני נתפס בתור אוייב העם שנלחם באיזושהי דון קישוטיות", מתח ביקורת על מבקריו.

"לא, אני לא כזה. יש מקום לשיח, אבל הוא צריך לבוא מתוך כבוד הדדי, ולא מתוך שיח כוחני. דוגמה לשיח כוחני הוא חוק הלאום. אני אמרתי שאני בעד חוק היסוד, ורואה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אך האופן שבו הוא נעשה היה בכוח ולא בהידברות. אם היו עושים בהידברות, היו מגיעים לאותו הרעיון, תוך שמירה על הזכויות האינדיבידואליות של כל אדם בישראל".